"אמא שנייה" הוא מסוג הסרטים שהופכים לחביבי הקהל בפסטיבלי קולנוע ברחבי העולם ובצדק. יש בו את האיזון הנכון בין רגש, הומור, ביקורת חברתית ומשחק משכנע שהופכים אותו ליצירה עם לב גדול, שנגישה לקהל הרחב אך לא מוותרת על אמירה מגובשת.עלילת הסרט הברזילאי מתמקדת בואל, עוזרת בית שחיה בבית המשפחה העשירה אצלה היא עובדת מזה עשרות שנים, ומגדלת מילדות עד בגרות את בן המשפחה המקסים פביניו. ואל מקפידה ביותר על כללי הדיסטנס עם הורי המשפחה, אינה פונה אליהם ישירות בשמם הפרטי, לא יושבת עימם לשולחן האוכל ודואגת לעולם לא להיכנס לבריכה הפרטית שלהם. כשבתה של ואל, ג'סיקה, צעירה משכילה ובעלת ביטחון עצמי, מגיעה לסאו פאולו מעיירת הולדתה כדי להיבחן לאוניברסיטה ונכנסת לגור עם אימה בבית המעסיקים, היא משנה את מאזן הכוחות בכך שהיא לא מכירה בכללי ההתנהגות הנוקשים שאימה דבקה בהם.
פרסומת
"אמא שנייה" הוא סרטה השלישי של הבמאית אנה מוילארט באורך מלא והמצליח ביותר שלה עד כה. הוא גרף מעל 1.2 מיליון דולר רווחים בברזיל וזכה בפרס האוסקר הברזילאי. בנוסף השתתף הסרט בפסטיבל ברלין בו זכה בפרס חביב הקהל במסגרת "פנורמה" ובפסטיבל סאנדנס האמריקאי בו זכו השחקניות רז'ינה קאזה (ואל) וקמילה מורדילה (ג'סיקה) בפרס מיוחד של חבר השופטים על משחקן בסרט.מוילארט משרטטת בעדינות את מערכת היחסים העדינה בין ואל לבני המשפחה, במיוחד בינה ובין הבוסית שלה, שמתייחסת אליה לכאורה כבת משפחה, אך מתחת לפני השטח נרתעת מכל מה שהמעמד הנמוך מסמל בעיניה. את הביקורת הנוקבת שיש למוילארט על האליטה הברזילאית היא משרטטת בסרט באופן עדין ועם הומור רב ומתארת מצב חברתי לא פשוט בו ישנם חוקים בלתי כתובים, מובנים מאליהם, בין המעמד הבורגני לבין סוכנת הבית. דמותה של ואל מפנימה חוקים אלו ומאמצת את ההיררכיה המעמדית. באחת הסצנות הקשות בסרט מורה בעלת הדירה, ברברה, להחליף את המים בבריכה (בטענה מופרכת כי עכברוש היה במים), לאחר שהיא מגלה שואל נכנסה אליה.
יחד עם זאת לאורך רוב הסרט מוילארט נמנעת מלצייר את הדמויות בקווים חד ממדיים ובצבעים של שחור ולבן. לכולן יש נקודות של חסד והיחס שהם מעניקים לואל ולג'סיקה הוא חיובי לכאורה, אך באמצעות תסריט נבון, ניתן לראות את הפערים בין המשפחות השונות, שיוצרים אט אט סדקים בין ואל לביתה, שאינה מוכנה לקבל את היחס לו זוכה אימה ודורשת שיתייחסו אליהן כשוות.את ואל מגלמת רז'ינה קאזה הנפלאה, כוכבת ענק בברזיל ומנחת תכנית אירוח סטייל אופרה וינפרי, שיוצרת דמות אנושית וסימפטית שלא ניתן שלא לאהוד ולרצות בטובתה. המשחק המצוין, התסריט השנון ומלא ההומור והניואנסים והמסר החברתי המובהק יוצרים סרט מהסוג שידבר לכל סוגי הקהל - יצחיק, ירגש ויעצבן כאחד.
פשוט במובן החיובי של המילה. סיפור שנבנה ומתפתח לאט ובאופן מיטבי. למרות הנושא הנפיץ,הוא מוצג בצורה מאופקת יחסית ועם הומור קליל בחלקו. השחקנית הראשית גונבת את ההצגה עם החום והאותנטיות של דמותה. יש גם מוסר השכל שקשור למה שבאמת חשוב בחיים. ציון 7.5.
סרט מרגש מאוד ונוגע ללב.
מלמד כי אנו יכולים ללמוד תמיד מכל אדם ובעיקר מילדנו שלנו.
רק בזכות אותה ילדה ש"נזנחה" כביכול , נפקחו עיני האם לעצמה.
משוחק נפלא ומעורר מחשבות . לכו לראות.
