הבן של שאול ביקורת סרט

Son of Saul Movie Review

רון פוגל על "הבן של שאול":
"אנטי פופולריזציה מטלטלת של השואה"

סרט ארכיון שתף/י

משחק גזה רוהריג, אמיתי קידר, לוונט מולנר, אורס ריכן במאי/ת לסלו נמש

דרמה

ביקורת סרט להבן של שאול מאת רון פוגל | מבקר קולנוע בכיר

ציון המבקר

"מטלטל וחשוב"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

6.5/10

היכן תצפו?

בקולנוע

60.0% בבית

33.3% לא אצפה

6.7%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

להבנת המגמה השלטת בימינו בהתייחסות לסרטי השואה יש להיזכר ברגע אחד מהסדרה המופתית "ניצבים" של ריקי ג'רוויס. בפרק העוסק בתקופת מלחמת העולם השנייה פונה ג'רוויס לכוכבת הסרט קייט וינסלט ומודה לה על נכונותה לשחק בסרט המתאר את השואה. ווינסלט עונה לו "אין כאן שום אלטרואיזם. הסוכן שלי אמר לי שאם אני רוצה לזכות סוף סוף אוסקר רצוי שאשחק בסרט שואה". למרבית האירוניה וינסלט תזכה זמן קצר לאחר מכן באוסקר המיוחל בסרט האיום והנורא "נער קריאה", כשתגלם נאצית רדופת רגשי אשמה.בימינו שולטת מגמת הפופולריזציה של סרטי השואה.סרטים אלו נהיים יותר ויותר מסחריים ופחות מראים את זוועות התקופה החשוכה ההיא. ב"זייפנים" בקושי נורית ירייה אחת ,ב"נער עם פיג'מת הפסים" בקושי מראים את מחנה הריכוז ו"הישרדות" נדמה בכלל כסרט אקשן פרטיזני (שלא לדבר על עיוות ההיסטוריה ב"ממזרים חסרי כבוד" וטונות הקיטש שעוטפים את "רשימת שינדלר") . סרטים כמו "אדם בן כלב" המצוין הם יוצאי דופן למול מגמת הפיכת סרטי השואה למטבע עובר לסוחר ולכן הסרט "הבן של שאול" הוא כה חשוב. יצירה שלא עושה לצופה הנחה לרגע ולהיפך, מעבירה אותו שבעה מדורי גיהנום עד שהוא צועק די ומבקש לצאת מן האולם חסר נשימה.

סיפורו של שאול, איש הזונדר-קומנדו באושוויץ, הינו סיפור אישי .בבחירה מושכלת כל מה שאינו נמצא בסביבתו הקרובה של שאול מטושטש, דבר שלא מעמעם את האימה אלא דווקא מגביר אותה,כי כידוע מה שאינה רואה אתה מדמיין כגרוע מכל. מסיפורו הקטן גדול של יהודי אחד במחנה המוות ניתן ללמוד על האווירה ועל החיים במחנות הריכוז .עבורי היה זה סרט השואה הראשון, שממש כמו סרטים שנעשו בסמוך לסיום המלחמה (בעיקר דוקומנטריים), הצליח להעביר לי את תחושת הבהלה ,חוסר היכולות של הקורבנות אפילו לחשוב ואת היות המחנה עולם בפני עצמו שבו המציאות כבר מזמן נטשה כל היגיון.הכאוס שקיים במחנה הזכיר לי את הסצנות המופלאות ב"אפוקליפסה עכשיו" כשהסרן בכוחות המיוחדים וצוותו מגיעים לפינות אפלות בג'ונגל הווייטנאמי כשמסביב אפלה ופצצות תאורה מאירות את הרקיע לרגע קט. באושוויץ סוחרים במוות והטירוף הוא המלך.

שאול הזונדר-קומנדו שאוסף את חפצי ההולכים לתאי הגזים בדקדקנות מבהילה יוצא באחת מהקונכייה שלו כשהוא חושב שהוא זיהה את בנו (ואולי זה בכלל לא בנו?) בין הגופות המוצאות מהתאים. מאותו רגע מתחילה עלילת הסרט כששאול ינסה להביא את בנו לקבורה נאותה בגיהנום עלי אדמות שהוא חי בו.כל הדמויות בסרט הם צללים דמויי אנוש שמנסים לשרוד בתופת. הלקוניות בה מתוארות הדמויות רק מעצימה את התחושה של מקום לא אנושי שבו נמצאים בני אנוש.למרות ואולי בגלל תחושת המוות שאופפת אותם מנסים הזונדר-קומנדו לשמור על צלם אנוש ואף למרוד בשוביהם הנאצים.גזה רוהריג בתפקיד שאול, בניסיונו הקולנועי הראשון, מפליא בגילום איש שמנהל מרדף כנגד הזמן וכנגד עצמו בניסיונו לתקן מעוות .כמו דמותו של שאול המקראי גם דמותו של שאול בסרט היא רבת רבדים וקשה שלא להתפעל מהנפח שמקנה ראריג לדמותו.

זהו אינו סרט קל לצפייה אולם הגיע הזמן שייצוג השואה בקולנוע יחזור ויקבל את ההתייחסות הרצינית והמכובדת שהיא ראויה לו. "הבן של שאול" הוא צעד הכרחי בדרך הנכונה.

רון פוגל | מבקר קולנוע בכיר

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י

שלח/י

הבן של שאול - ביקורת גולשים / תגובות

צפיתם בסרט? ספרו לנו מה חשבתם! הוסף/י ביקורת!

שם: anipoגיל: 5027/05/2022 17:02:57

7/10

מיוחד בדרכו אבל לא מתאים לכל אחד. אומנם יש כאן סיפור אבל הקצב מאוד איטי ואולי גם בכוונת מכוון כדי לספוג את האווירה בצורה מיטבית.סצינות ארוכות עם קלוז אפ על הדמות המרכזית כמעט ללא הפסקות. סיפורו של שאול אוסלנדר שהוא אסיר יהודי הונגרי המסייע בתהליך שריפת הגופות במחנה ההשמדה אושוויץ. לאחר שבנו מת במחנה,שאול מחפש דרך להביא אותו לקבורה בצורה מכובדת לפי ההלכה היהודית. הוא מנסה בכל כוחו לשמור על שפיות במציאות של מפלצתיות אנושית. הרגיש לי כבד מההתחלה ועד הסוף ולא בגלל המראות הקשים. ראיתי כבר סרטים יותר טובים על השואה.

שם: איילתגיל: 5912/06/2016 22:19:22

8/10

סרט יוצא דופן גם באופן העברת הסיפור,ביכולת שלנו כישראלים ויהודים לספוג אותו,גם באמצעים הקולנועיים האומנותיים שהבמאי והצלם משתמשים. סרט של אווירה קשה,שחורה,מדכאת,שנוגעת בטירוף,באמת הכואבת.

שם: חגיגיל: 4011/05/2016 12:42:10

9/10

סרט מצמרר, העוסק ביום בחייו של זונדרקומנדו יהודי שהופקד על תפעול תאי הגזים. תיאורי הזוועות גרפים מאוד, על אף שרובם מצולמים שלא בפוקוס. הפוקוס עצמו מושם על גיבור הסרט, שכל הסרט עוקב אחריו בצורה הדוקה, באופן שיוצר אפקט מעיק וחזק. הגיבור עצמו נשאר בהבעה חתומה כל הסרט (למעט בסוף, אך לא אחשוף פרטים), באופן שמעביר את המכניות נטולת הרגש שבהכרח מאפיינת את עבודתו. אבל במעשיו יש רגש – הסרט עוקב אחר נסיונותיו לקבור את בנו ושרב יגיד עליו קדיש, למרות הקושי הגדול עד הבלתי אפשרי שבארגון הדבר. לדעתי הסרט הזה הוא ציון דרך בהצגת השואה בקולנוע. לרוב מקלים עלינו את הצפייה ומראים את הרגעים שהם יותר רגעי חסד, סיפורי גבורה שונים, משהו לתלות בו תקווה. הפעם אנו מובלים אל לב המאפליה, אל המקום הנורא ביותר, שלמרות מרכזיותו לא זכור לי שראיתי אותו על בד הקולנוע. לסיכום, סרט חזק וחשוב, אך כלל לא קל. לא מומלץ לבעלי לב חלש.

ל 10 ביקורות גולשים נוספות

קישורים