



"מטלטל וחשוב"
מיוחד בדרכו אבל לא מתאים לכל אחד. אומנם יש כאן סיפור אבל הקצב מאוד איטי ואולי גם בכוונת מכוון כדי לספוג את האווירה בצורה מיטבית.סצינות ארוכות עם קלוז אפ על הדמות המרכזית כמעט ללא הפסקות. סיפורו של שאול אוסלנדר שהוא אסיר יהודי הונגרי המסייע בתהליך שריפת הגופות במחנה ההשמדה אושוויץ. לאחר שבנו מת במחנה,שאול מחפש דרך להביא אותו לקבורה בצורה מכובדת לפי ההלכה היהודית. הוא מנסה בכל כוחו לשמור על שפיות במציאות של מפלצתיות אנושית. הרגיש לי כבד מההתחלה ועד הסוף ולא בגלל המראות הקשים. ראיתי כבר סרטים יותר טובים על השואה.

סרט יוצא דופן גם באופן העברת הסיפור,ביכולת שלנו כישראלים ויהודים לספוג אותו,גם באמצעים הקולנועיים האומנותיים שהבמאי והצלם משתמשים. סרט של אווירה קשה,שחורה,מדכאת,שנוגעת בטירוף,באמת הכואבת.
סרט מצמרר, העוסק ביום בחייו של זונדרקומנדו יהודי שהופקד על תפעול תאי הגזים. תיאורי הזוועות גרפים מאוד, על אף שרובם מצולמים שלא בפוקוס. הפוקוס עצמו מושם על גיבור הסרט, שכל הסרט עוקב אחריו בצורה הדוקה, באופן שיוצר אפקט מעיק וחזק. הגיבור עצמו נשאר בהבעה חתומה כל הסרט (למעט בסוף, אך לא אחשוף פרטים), באופן שמעביר את המכניות נטולת הרגש שבהכרח מאפיינת את עבודתו. אבל במעשיו יש רגש – הסרט עוקב אחר נסיונותיו לקבור את בנו ושרב יגיד עליו קדיש, למרות הקושי הגדול עד הבלתי אפשרי שבארגון הדבר. לדעתי הסרט הזה הוא ציון דרך בהצגת השואה בקולנוע. לרוב מקלים עלינו את הצפייה ומראים את הרגעים שהם יותר רגעי חסד, סיפורי גבורה שונים, משהו לתלות בו תקווה. הפעם אנו מובלים אל לב המאפליה, אל המקום הנורא ביותר, שלמרות מרכזיותו לא זכור לי שראיתי אותו על בד הקולנוע. לסיכום, סרט חזק וחשוב, אך כלל לא קל. לא מומלץ לבעלי לב חלש.
אני צופה יחסית בהרבה סרטים ופתוח למגוון רחב של סוגי יצירה קולנועית. ואולם בנוגע לסרט זה, אם אני לא מטומטם, אזי הסרט פשוט שערוריה. אין בו כלום. לא עלילה, לא משחק, לא צילום ( יופי מצלמת כתף!). לא עניין ולא מתח, חיכיתי שיסתיים. לא דילמה אנושית ואני מטיל ספק בדיוק ההיסטורי. אני פשוט חש בניצול ציני של זכרון השואה.
אם חשקה נפשכם בבילוי זוועתי - לכו לסרט הזה. הלכנו על סמך ביקורות הצופים, ורק מפאת כבודם של היושבים לצדנו בשורה - לא יצאנו באמצע הסרט. בסרט אין רגע אחד ללא צעקות וזוועות. ממליצה בחום למצוא סרט אחר לצפייה.