ידי אבן ביקורת סרט

רוברטו דוראן נחשב כאחד המתאגרפים הגדולים בכל הזמנים. הוא התאבק במשך חמישה עשורים ודמותו צרובה בתודעה של כל מי שאוהב אגרוף. סרט על חייו של דוראן היה אך מתבקש. חבל רק שהבמאי ג'ונתן ג'קוביץ לא בדיוק יודע מה לעשות עם סיפורו המדהים של אחד מגדולי גיבוריה של פנמה.הסרט, שרובו מדויק היסטורית, עוקב אחרי עלייתו לגדולה של דוראן משכונות העוני של פנמה ועד להפיכתו לאלוף העולם באגרוף. הוא נעזר בגדול מאמני האיגרוף אי פעם ריי ארסל שאימן אלופי עולם רבים ובלחץ המאפיה נאלץ לפרוש מאימון. אדגר רמירז כדוראן יוצר תמונה משכנעת של בחור שהגיע מהאשפתות וכעת רוצה לטרוף את העולם. רמירז שהיה מצוין בסדרה "קרלוס" מציג הופעה עוצמתית, למרות שהוא נאלץ לשחק דמות שהבמאי מתייחס אליה יותר כאייקון מאשר כאדם. רוברט דה נירו בתור מאמנו של דוראן מעביר הופעה מרירה-מתוקה של אדם שימי תהילתו מאחוריו והוא רוצה פעם אחרונה לרכב על הסוס ולהוביל מתמודד לזירת האיגרוף. דה נירו הוא ליהוק מתוחכם לאור העובדה שבעבר גילם מתאגרף בעצמו - את ג'ייק למוטה בסרט "השור הזועם", אחד מסרטי האגרוף הטובים בכל הזמנים.עוד נקודה חיובית בסרט היא הדרך שבה מצולמים וערוכים הקרבות. אני אומנם משוחד – כי סרטי אגרוף האהובים עליי, אולם הקרבות שמהווים את שיאיו של הסרט הם תזזיתיים, קצביים ומרתקים. הבעייה המרכזית של הסרט היא בניסיונו של הבימאי להעמיס על סיפורו של דוראן עוד עלילות משנה כגון ההיסטוריה של פנמה, חייו האישיים של המאמן וגם תיאור מפורט של יריבו הגדול של דוראן - שוגר ריי ליאונרד, בגילומו האיום של הזמר/שחקן אשר. ריבוי העלילות בסרט מוציאות אותו מהקצב וגורמות לו להיות בסופו של דבר שטחי ושגרתי. ההיסטוריה ההוליוודית מלאה בסרטים מפוארים שעסקו בענף הספורט האכזרי ובאנשים שהגיעו מהאשפתות והפכו לגיבורים: "סיפורו של אלוף", "פייטר" וכמובן שני סרטים האגרוף הטובים בכל הזמנים: "רוקי" ו"השור הזועם". כל פעם שיוצא להקרנים סרט איגרוף חדש הוא גורר השוואה בלתי נמנעת ליצירות מופת אלו ובמקרה של "ידי האבן" הוא מפסיד בנוק-אאוט בסיבוב הראשון. היכן הרגישות והאותנטיות של רוקי? היכן העליבות והאכזריות של "השור הזועם"? רוברטו דוראן ייזכר לעד כאחד המתאגרפים הגדולים בהיסטוריה של האגרוף, "ידי האבן" יישכח במהרה וחבל.