אסון בלב ים ביקורת סרט

כשאני מנסה לחשוב מתי בפעם האחרונה ראיתי סרט אסונות טוב, אני לא מצליח להיזכר. הגעתי להקרנה של "אסון בלב ים" עם אפס ציפיות, ולהפתעתי גיליתי שמדובר באחד מסרטי האסונות הטובים ביותר שראיתי בשנים האחרונות. "אסון בלב ים" עוסק באסון הסביבתי הגדול ביותר בהיסטוריה: בשנת 2010 התפוצצה אסדת נפט במפרץ ניו-מקסיקו עליה היו מעל 100 עובדים. 11 עובדים נהרגו באותה תקרית. אסדת "דיפווטר הוריזון" בערה במשך כמעט שלושה חודשים וכל אותו זמן הנפט נשפך לים וזיהם את הסביבה.זאת לא הפעם הראשונה שהבמאי פיטר ברג לוקח סיפור אמיתי והופך אותו במיומנות רבה, בעזרת התסריטאים, ולמרות הסוף היודע מראש - למותחן אפקטיבי, מרתק וסוחף שלא מאפשר להוריד את העיניים מהמסך. הוא עשה את זה היטב עם "השורד האחרון" והוא עושה זאת שוב עם "אסון בלב ים", כאשר גם הפעם מארק וולברג מככב בתפקיד הראשי. הצפייה ב"אסון בלב ים" מזכירה במידה מסוימת את הצפייה ב"ארמגדון" מינוס הקיטש והפומפוזיות של מייקל ביי. במרכז שני הסרטים עומד צוות של קודחי נפט. ב"ארמגדון" האיום המתקרב מגיע מחוץ לכדור הארץ בדמות אסטרואיד. ב"אסון בלב ים" האיום מתקדם לאט לאט ממעמקי הים, אבל רק הצופים מודעים אליו.גיבור הסרט הוא המהנדס הראשי מייק ויליאמס (מארק וולברג). הסרט מתחקה אחר סדר יומו מהבוקר ודרך האסון. יחד עם זאת ישנה דמות משמעותית נוספת - מיסטר ג'ימי (קורט ראסטל) האחראי על פרויקט הקידוח. הוא מגלה שאנשי המשמרת הקודמת עזבו מבלי לבדוק את הבטון שמונע מבאר הנפט בתחתית האוקיינוס להתפרץ. הוא מתעקש על ביצוע בדיקות ומסתבר שחלקן מעידות על בעיה, אבל המפקח מטעם BP (ג'ון מלקוביץ') עומד על שלו. הוא אומר שלא מדובר במשהו רציני ומפציר להמשיך בקידוח גם כי ישנו איחור משמעותי בלוח הזמנים. התסריט הנהדר, שמבוסס על מאמר עיתונאי, מהתל בצופה כך שבכל רגע נדמה שבאר עומדת להתפוצץ והכל יילך לכל הרוחות. לפסקול הנהדר שהלחין סטיב יבלונסקי, למרות היותו מינימלי, יש משמעות גדולה בבניית האווירה והמתח כבר מהשלבים המוקדמים של הסרט, זהו אחד מאותם הסרטים שהפסקול משמעותי בהם עד כדי כך שבלעדיו אי אפשר לדמיין את הסרט אחרת."אסון בלב ים" הוא סרט אסונות ריאליסטי, לא רק מכיוון שהוא צולם על אסדה שנבנתה במיוחד לצורך צלמי הסרט, אלא כי הוא מבוסס על המציאות וכתוב בצורה אותנטית תוך כדי בניית מתח שלא אופיינית לזמננו. במקרים רבים, סרטים מסוג זה המופקים כיום זורקים את הצופה די מהר למרכז ההתרחשויות. "אסון בלב ים" בנוי בצורה סבלנית שמעלה את מפלס המתח בהדרגה ולכן חווית הצפייה בו לא מרגישה כצפייה בעוד בלוקבאסטר הוליוודי, אלא באמת כסרט שתופס את הצופה בקרביים ואפילו מצליח לקרוע לו את הלב ללא קיטש בכמה סצנות בסיומו.