חיבור פשוט | ביקורת סרט

בשבועות האחרונים ניבטו לנגד עיני אינסוף פרסומות לסרט "חיבור פשוט". בפייסבוק, בשלטי חוצות, בעיתון, איפה לא. כנראה שהמשווקות בארץ הבינו את הפוטנציאל הגלום בו – אחד מיני לא רבים מהסרטים שמתאימים באמת לכולם.הסיפור, כמה אופייני, די פשוט. מרי (מקינה גרייס) בת ה-7 היא ילדה מחוננת, בוגרת, ומצחיקה שאמה, המתמטיקאית המפורסמת, התאבדה, ודודה פרנק (כריס אוונס, "קפטן אמריקה") מגדל אותה. הוא צריך לבחור האם לשלוח אותה לבית ספר פרטי למצטיינים ולממש את יכולותיה השכליות, או להותיר אותה להתחנך עם שכבת גילה. פרנק נחוש להעניק לה חיים "רגילים", בעוד שסבתה, שמופיעה בפתאומיות אחרי שש וחצי שנים בהם לא יצרה קשר, דוגלת במיצוי היכולות שלה. הם נגררים אל בית המשפט לדיון ארוך בו הם נלחמים על עתידה של מרי. ובכן, "חיבור פשוט" עושה הכל נכון. אפשר להיות גרידיים, ולגרד איזו הערה פה ושם, אבל אין ספק שהבמאי, מארק ווב ("500 ימים עם סאמר", "ספיידרמן") הבין את הקריטריונים הדרושים כדי להפיק את חביב הקהל, והלך על כל הקופה. הקהל צוחק ברגעים המצחיקים, דומע במרגשים ומסיים באנחת רווחה כשהכל בא על מקומו בשלום.משחקם של אוונס ובמיוחד של גרייס הקטנה מעולים, אוקטביה ספנסר נפלאה ("העזרה") בתפקיד השכנה המגוננת. גם אם הדינמיקה של אוונס עם לינדזי דאנקן, המגלמת את אוולין הסבתא הפרפקציוניסטית, איננה מהטובות, זה לא מפריע להנאת הצופה.הציניים שבינינו יכולים לומר שהוא נוטף קיטש, ואני לא יכולה שלא להסכים. אבל משהו בקיטש הזה, למרות שלעיתים הוא קצת מוגזם, עדיין קסום. גם אם הוא חוטא בעובדה שהוא צפוי (לאחר 10 דקות ידעתי מה יהיה הסוף), הוא שובה את הלב, ולפעמים זה כל מה שסרט צריך לעשות. אל תחפשו את מוסר ההשכל, אל תתורו אחר היצירתיות. ל"חיבור פשוט" יש יתרון אחד והוא הייחוד שבחוסר הייחוד. היכולת לחבר את כל המשתנים, ופשוט להצליח.