לנשום ביקורת סרט

לקולנוע האמריקני של שנות ה-50 וה-60 הייתה חיבה לא קטנה לסרטים על דמויות שחוצות יבשות ועושות כל דבר אפשרי למען האהבה. הקולנוע העכשווי אמנם כמעט ולא נוגע בסגנון הזה, אך מפעם לפעם ניתן לצפות בסרט חדש שמזכיר את אותה תקופה - ו"לנשום" הוא בדיוק אחד מהם.

כבר בתחילת הסרט אנחנו צופים בהתאהבות בין סוחר התה הצעיר רובין קבנדיש ודיאנה בלאקר. למרות ההססנות של אחיה התאומים של דיאנה, שתוהים אם הוא בכלל מגיע מהמעמד המתאים ולא מתביישים לומר לה את דעתם בפניה, השניים מתאהבים במהירות ובסופו של דבר, איך לא, מתחתנים. אנחנו, הצופים, אמורים להרגיש את האהבה החזקה בין השניים רק כי הם מרגישים "שזה זה". התהליך הזה קורה מהר מדי והוא לא אמין במיוחד, אבל ניחא, אפשר להחליק את זה בזכות הכימיה המוצלחת בין אנדרו גארפילד וקלייר פוי, המגלמים את קבנדיש ובלאקר.

קופצים ל-1958. כשהשניים מגיעים לקניה לצורך עבודתו של רובין, דיאנה נכנסת להריון - והאהבה ביניהם פורחת יותר מתמיד. חייהם נעצרים בהפתעה גמורה כשערב אחד רובין חש ברע. גופו בוגד בו, הוא נופל ולא מצליח להזיז את איבריו. מתברר כי הוא חלה בפוליו, הפך למשותק כמעט בכל גופו וחובר למכונת הנשמה מסביב לשעון. הרופאים נאלצים לספר לרובין כי חודשי חייו ספורים והוא נכנס לדכדוך גדול. הוא לא מרגיש שיש לו את הצורך להישאר בחיים, למרות הריונה של אשתו אותה אהב כל כך עד לפני פרוץ המחלה. למזלו, הוא אמנם הרים ידיים - אך לא דיאנה. היא מנסה לעודד אותו ומגיעה לבקרו בכל הזדמנות, גם אחרי שילדה את בנם ג'ונתן. למרות שאחרי תקופה ארוכה של עבודה הוא חזר לדבר, המילים החמות של אשתו לא מעניינות אותו במיוחד והוא אומר לה במפורש לא פעם ולא פעמיים כי ברצונו למות. המחלה גדולה עליו.דיאנה, אופטימית חסרת תקנה שכמותה, מחליטה שאם יש משהו שיוכל לעזור לבעלה יהיה להוציאו מבית החולים ולהחזירו הביתה - דבר שאף חולה פוליו לא עשה מעולם. בסופו של דבר, היא משיגה מכונת הנשמה לביתה ולוקחת איתה את רובין. למרות הסיכונים הבריאותיים, היא מטפלת בו ללא הפסקה. עם הזמן, מצבו משתפר והוא אפילו מצליח לצאת מהבית בזכות כיסא גלגלים מיוחד אליו מחוברת מכונת ההנשמה ושהוא היה מעורב ביצירתו. מנקודה זו, הופך קבנדיש לכוכב מכיוון ששרד במשך זמן רב כל כך והפך לפעיל למען חולים אחרים במחלה, שבשונה ממנו לא מסוגלים לצאת ממיטתם. האהבה בין רובין לדיאנה, יחד עם הסיפור המאוד קשה אך מעודד שהוא עבר לאורך חייו, מהווים את בסיסו של "לנשום", והם אמורים להיות גדולים מהחיים. תראו איזה אוהבים הם, תראו איך הם מתגברים על הקושי, תראו מה האופטימיות מסוגלת לעשות. הבעיה היא שהסיפור הזה לא עובר בהצלחה מלאה.

זהו סרטו הראשון כבמאי של השחקן אנדי סרקיס, הידוע בעיקר כמי שגילם את גולום בסדרת "שר הטבעות" ואת סיזר בטרילוגיית "כוכב הקופים" האחרונה. הוא הפך למאסטר בתחום המשחק בלכידת תנועה, ולכן זה מפתיע מאוד שהסרט הקטן הזה מהווה את הבכורה שלו מאחורי המצלמה. סרקיס אמנם עבד עם כמה במאים בכירים, בהם פיטר ג'קסון וסטיבן ספילברג, אך זה לא אומר שהוא קיבל את כישרון הבימוי מהם. הוא לא עושה פה עבודה רעה, אך הוא לא מצליח להתעלות מעל התסריט הבינוני, ולא גורם לסיפור להיות סוחף כמו שיכול היה להיות. קלישאה אחר קלישאה, חיקוי אחר חיקוי של כל צעד בסרט תקופתי מהסוג הזה, הבימוי בסרט לא מצליח לגרום לו להפוך למעניין מספיק כדי שהצופים יוכלו להתחבר לדמויות המובילות בו, למרות העבודה המוצלחת של גארפילד ופוי.העובדה כי ג'ונתן, בנם של השניים שדמותו בסרט משנית מאוד, הוא אחד ממפיקי הסרט מהווה אמנם אנקדוטה נחמדה, אבל לא יותר מכך. בשורה התחתונה, סיפור האהבה הזה לא גורם לרחשי הלב של הצופים לתחושה הדדית, כשגם הרגעים בהם קבנדיש אמור לעורר השראה לא בדיוק עושים את העבודה.

"לנשום" הוא לא סרט איום והוא גם לא יצירת מופת, הוא לא כובש אבל גם לא משעמם. הוא מרגיש כאילו הוא מילא חור בלוח הזמנים של המשתתפים בו, וככזה אפשר להגיד עליו בלב שלם שהוא לא מועיל ולא מזיק. נקווה רק ש"ספר הג'ונגל" המצופה, סרטו הבא כבמאי של סרקיס, יהיה טוב בהרבה מבכורתו.

רדיקלי Radical חדש 2024

הקדירה The Pot Au Feu חדש 2024

נפש אחת One Life חדש 2024

אנטומיה של נפילה Anatomy of a Fall חדש 2024

דוג מן Dogman 2023 2024

הפילגש The Other Widow 2024

אזור העניין The Zone of Interest 2024

מטפלות בעניינים The Nannies 2024

תכנית א' Plan A 2024

נשארים לחג The Holdovers 2024