להרוג אייל קדוש ביקורת סרט

הגל החדש היווני שפרץ לפני כמה וכמה שנים הביא אל המסך קבוצה של יוצרים שהושפעו מהמצב הכלכלי החמור במדינתם וזעקו דרך הקולנוע שלהם כנגד קשיי הקיום ביוון בפרט ובחברה האנושית בכלל, אחד מהיוצרים האלו הוא יורגוס לנתימוס.לנתימוס, שהפליא ב"שיני כלב" היוצא דופן ולאחר מכן ב"הלובסטר" האניגמטי, ממשיך לחקור את המין האנושי (שהוא רע מנעוריו לפי תפיסת עולמו). גיבוריו - כמו הילדים במשפחה ב"שיני כלב" וכמו בני המשפחה ובמיוחד האב ב"להרוג אייל קדוש" - הם כמו עכברים במעבדה. לנתימוס מתווה את הניסוי ובודק את התנהגות גיבוריו בתנאים בלתי אפשריים כמעט - והתוצאות קשות מנשוא. קולין פארל הוא מנתח בעל שם שעובד בבית חולים שכולו אורות ניאון וניכור (הניכור הוא תמה חוזרת בסרטיו של לנתימוס, אהבה היא מצרך נדיר ביותר אצלו). יש לו בית נאה ואישה נאה (ניקול קידמן, הכוכבת של 2017 בקולנוע ובטלוויזיה) וילדים טובים והכל על פניו מצוין (חוץ מהסקס החייתי והקר בינו לבין אשתו).המנתח מנהל קשר ידידות מוזר עם בחור צעיר (השחקן בארי קיגן בהופעה מצמררת) מבלי לגלות יותר מדי - הקשר עם אותו בחור הוא בעקבות איזה חטא קדמון של המנתח, חטא שיפיל קללה על משפחתו התמימה של המנתח ויוביל אותו למעשים שלא יעלו על הדעת. לפי המיתולוגיה היוונית הרג אגממנון אייל מקודש לאלה ארטמיס ולכן נאלץ להקריב את ביתו איפיגניה .לנתימוס משלב בסרט סממנים של אותו סיפור טרגי ולאט לאט סוגר על משפחתו של המנתח ועל הצופה. זהו מסוג הסרטים שגורמים לצופה - בגלל הקצב, המוסיקה והאירועים הנפרשים לפני בנון-שלנטיות - למועקה הולכת וגדלה.את לנתימוס או שאוהבים או ששונאים - אין באמצע. סרטיו מפליאים בחוסר הנוחות שהם גורמים לצופה. לנתימוס אינו מתפשר ולו לרגע על האמת האמנותית שלו. ברוכים הבאים למעבדת הניסויים הקולנועית של אחד מבכירי במאי יוון – הכניסה על אחריותכם.