ואז הגיעה טלי ביקורת סרט

חשבתם פעם עד כמה זה לא קל להיות הורה? אתה כבר לא צעיר כמו שהיית, אתה לא יכול לחיות בלי חשבון לאף אחד אחר, אתה צריך לפרנס אנשים אחרים - בקיצור, אתה כבול לעד. אולי זה נשמע קצת קיצוני, אבל בואו נודה שזהו חלק מאוד גדול מחייו של ההורה הממוצע. נשמע לכם קשוח? אז זה בדיוק מה שמרגישה מרלו, דמותה של שרליז ת'רון בסרט "ואז הגיעה טלי", וסביר להניח שגם הרבה מעבר לזה. כנראה שככה נראית ההורות האמריקנית הטיפוסית: אתה חסר מנוחה 24/7, וזה מה שיש - שיהיה לך בהצלחה!מרלו היא אישה בסוף שנות ה-30/תחילת שנות ה-40 של חייה, ואמא לשני ילדים - והשלישי בדרך, אל תדאגו. מרלו מתקשה מאוד למצוא את עצמה בעולם שלה. פעם היא הייתה נפש חופשיה, בחורה יותר משוחררת (מכל הבחינות), אבל כעת יש לה כמה סיבות די חשובות להתמתן עבורן, וזה לא קל לה. היא עלתה המון במשקל, היא לא מתאפרת, היא לא יוצאת לבלות ובעלה (רון ליווינגסטון בהופעה לא רעה בכלל) בקושי נמצא איתה, וכשכהוא כן לצידה הוא לא באמת מתעניין בה, אלא במשחקי הווידאו שלו. כל אחד וסדרי העדיפויות שלו. היא נמצאת רגע לפני לידה, ואחיה (מארק דופלאס בתפקיד משעשע בביצוע שרירותי לחלוטין), שכסף הוא לא ממש הצד החלש שלו, מציע לשכור עבורה אומנת שתטפל בתינוקת בשעות הקטנות של הלילה. מה זה אומר? שמרלו תוכל לישון בלילה כמו בן אדם, והאומנת תטפל בתינוקת גם כשהיא בוכה וגם כשהיא רעבה.

נשמע כמו אחלה פתרון? לא בעיניי מרלו, שהדבר נראה לה מוזר מאוד. כמובן שהיא משנה את דעתה במהירות (כנראה בעיקר בשל הטיפול בבנה הלוקה באוטיזם), ואז נכנסת לחייה טלי, אותה אחת משם הסרט, ומהנקודה הזו הסיפור מתחיל לצבור תאוצה.טלי (מקנזי דייוויס המקסימה, שחייבת כבר להפוך לכוכבת) היא צעירונת חמודה, מתוקה וחברמנית ועושה הכול בבית. היא האומנת המושלמת עבור כל הורה, בטח ובטח עבור מרלו. כעת, כשהיא כבר לא סחוטה מעייפות, מרלו יכולה לחזור, אפילו חלקית, לשגרת חיים יותר רגועה.

אל תטעו לחשוב שמדובר, אולי, בקומדיה משוגעת או בקומדיית טעויות טיפשית, אלא בקומדיה-דרמטית לכל דבר. אתם לא תפלו ממנה מצחוק, הסיפור והרגעים הדרמטיים שבו לא יאפשרו לכם לעשות זאת, אבל הוא כן יעלה לכם חיוך על הפנים וגם ייגע לכם בלב, אפילו אם אתם לא הורים בעצמכם. פה עומד ליבו של הסרט. כל אדם משתנה, אנשים מתנהלים בצורה אחרת לגמרי כיום מבעבר, וזה משהו שאנחנו חייבים להבין כשאנחנו מתבגרים. יש דברים שרצינו ולא יקרו, וזה כואב בפנים. אתה מוגבל לעשות דברים שאתה באמת רוצה בגלל אהבה ענקית שיצרת - כך שזהו מקרה של חמוץ-מתוק. כל זה מכביד על מרלו, וטלי עושה עבודה מצוינת במיוחד - כי היא מתחילה לעזור למרלו לשחרר מהעול שהיה עליה. הן הופכות לחברות הכי טובות, ורגעי חשיפת הלב שלהן אחת בפני השנייה הם מהטובים ביותר בסרט - וזה די נוגע ללב.ההצלחה של הסרט נובעת משיתוף הפעולה המוצלח של הבמאי ג'ייסון רייטמן והתסריטאית דיאבלו קודי, ששיא הזוגיות המקצועית הזו הגיעה ב"תקועה" וב"ג'ונו", עליו קודי זכתה באוסקר. "ואז הגיעה טלי" מזכיר יותר את "תקועה" מכיוון שגם הוא עוסק במשבר אמצע החיים של הדמות הראשית שבו וגם שם, כזכור, כיכבה ת'רון. בסיס הסיפור די טיפוסי, "לאמא ואבא אין חיים עכשיו כשהם הורים", אבל התסריט של קודי מדויק כל כך שהוא מרגיש רענן לחלוטין. גם רייטמן עושה עבודת בימוי מלאה ברגישות אפקטיבית במיוחד, ויחד הם יצרו סרט לא שגרתי על הסיפור הכי שגרתי שיש.ת'רון מצליחה לפצח את הניואנסים של מרלו ללא מאמץ, ונותנת תצוגה כובשת עם פשטות נעימה. מרלו שלה היא דמות שאי אפשר שלא להתחבר אליה ורק לרצות בטובתה. היא, יחד עם רייטמן וקודי, הביאו לעולם סרט שלא עושה נעים בגב, אלא מציג מציאות שרבים חיים אותה. ואם כבר מישהו מציג בפנים שלנו את המראה הזו, טוב שזו השלישייה המדוברת כי החיבור ביניהם מרגיש כנה לחלוטין. הסרט הזה אולי לא יפיל אתכם מצחוק, אבל בטוח ייגע בכם במקומות עמוקים בתוך הנפש שלכם - וזה יעשה לכם טוב.