



"מאופק ואמיתי"
סיפור טוב למרות שהמוצר הסופי אינו מושלם. דרמה עם נגיעות קומיות שמצליחה לעניין וזה מספיק. נחמן הוא גבר חרדי בטלן שמגדל את ביתו חני לבדו. הוא מתפרנס מהסעת מתחזים לבתי אנשים אמידים בבני ברק כדי לקבל מהם תרומות על סמך סיפורים קורעי לב שהם מספרים. נחמן הוגה את כל התכניות מהתחלה ועד הסוף ובתמורה מתחלק ב"שלל" עם המתחזים.לאחר שהמחברת של נחמן עם רשימת ה"גבירים" נגנבת, הוא נקלע למצוקה. כעת פרנסתו בסכנה והוא צריך להחליט מה הוא עושה עם חני ביתו,תוך כדי שאנו נחשפים לסיפור האמיתי ולטרגדיה שפקדה אותו בעבר. הסוף די סתום ונתון לפרשנויות. לסיכום: ראוי לצפייה.ציון 7.5. בנימה אישית, הגעתי סוף סוף לביקורת ה-500 שלי במספר אחרי כמעט 7 שנים באתר. הספק לא רע.
דרייבר - סרט מעניין מבחינת ההצצה לעולם קרוב אבל רחוק, הצצה אל הווי חיי האנשים בבני ברק. הדמויות מעניינות והמשחק טוב ובנוסף הבמאי גם דאג להביא כמה שחקני משנה ממש ידועים ( לא ברור למה)... הבעיה היא שבכל הטוב הזה חסר הסיפור, חסרה הדרמה. יש פרזנטציה מצויינת, אפילו אלמנטים סוריאליסטים קלים אבל חסר הסיפור. זוהי בעיה שחוזרת על עצמה בהרבה סרטים ישראליים. וחבל
סרט טוב ומעניין תסריט יחודי העריכה מעולה ומשוחק טוב מאד עם שלל שחקנים מהשורה הראשונה לא נותר אלא לחכות לסרט הבא של הבמאי המבטיח הזה
התסריט מעורר הערכה גם פשוט בשל עצם הדרך בה הוא כתוב: בעברית נקייה ויפה, מתובלת בשפת האידיש ,מן הסוג שכבר כמעט ונעלם מן המסכים והרחוב ומציג הצצה לעולם החרדי ההארד קור, זה שאנחנו לא מכירים ולא רואים בקולנוע הישראלי כמעט. לרחובות בני ברק המוזנחים, לפשטות, אפילו ביתו של הגביר מרוהט בצורה כל כך פשוטה, ארון ספרים פשוט, ללא שנדלירים בסלון כפי שהיינו מצפים מאדם שמתדפקים בדלתו עניים מדי ערב.
סרט די סתמי. מתקדם איטי מאוד. מעט מאוד עלילה. מנסה לפרוט על רגש כלשהו, אבל די לא מעניין. בקיצור אפשר לוותר אבל לגמרי.