סרטו החדש של דן פוגלמן (יוצר הסדרה "This is us"), "החיים האלה", מספר את סיפורו של וויל (אוסקר אייזק) המתאהב עמוקות באבי (אוליביה וויילד). הם מתחתנים ונכנסים להריון עם בתם. באותו זמן בספרד, פועל מטע זיתים, חוויאר, מקודם למנהל, מה שמוביל אותו להציע לאהובתו איזבל להתחתן. במהלך הסרט חייהם של שתי המשפחות יתחברו בכל מיני רגעים לא צפויים."החיים האלה" הוא סרטו השני של הבמאי והתסריטאי דן פוגלמן, המוכר בעיקר בזכות הסדרה "החיים עצמם" שזכתה להצלחה מסחררת ול-18 פרסי אמי יחד עם פרס הדרמה הטובה ביותר. פוגלמן גם אחראי על התסריט עבור סרטי אנימציה של דיסני ופיקסאר כמו "מכונית 1 ו-2", "פלונטר" ו"בולט". הוא גם אחראי לכתיבת התסריט לקומדיה "טיפש, מטורף, מאוהב". בדומה לשאר יצירותיו גם בסרט הזה מבליט פוגלמן את חשיבות ערכי המשפחה, והקשרים האנושיים בין הדמויות על המסך. וכדי להמתיק את הדרמה, מביא לנו גם אתנחתאות קומיות.
פרסומת
הסרט עצמו מחולק לחמישה חלקים, וערוך באותו קונספט של הסדרה המצליחה שלו "החיים עצמם". הסיפורים נעים בין עבר להווה ובין זיכרון לעלילה במהלך כל הסרט. בחלק הראשון וויל הנמצא במצב של התמוטטות נפשית, מספר לנו כיצד הוא ואבי התאהבו, החליטו להתחתן, ונכנסו להריון. אחריו מתוארים קורות חייה של בתו, לאחר לידתה. ובמהלך הסרט מסופר גם סיפורו של רודריגו, בנם של חוויאר ואיזבל, זוג פועלים בספרד.הרגעים הדרמטיים בסרט הם אלו המסופרים מכמה זוויות מבט, ועולים בצורה מפתיעה לעיתים, או ברורה מאליו בפעמים אחרות. הסצנות נעות בין זיכרון לעלילה, מה שגורם לצופה לשאול לפעמים מה אמיתי, ומה בתוך ראשה של הדמות בלבד, ומתחבר לאופן שבו הזיכרון שלנו לעיתים מייפה דברים.
פוגלמן מציג את אסכולת המספר הכל יודע כחלק מהעלילה. כל זאת בכדי להסביר לנו, שבמציאות של חיינו אין אנו באמת יודעים מה יקרה, ולכן אין מספר יודע כל, אך לו היה היינו במהרה מגלים כיצד כולנו באמת מחוברים. החיבור בין הדמויות והעלילות השונות בסרט, יוצר פסיפס אנושי דרמטי של סיפורים המתחברים ביניהם בחוט שני וגורמים לנו להבין שכולנו מחוברים יחדיו במרקם אנושי אחד גדול. פוגלמן תמיד בוחר להבליט את היופי בחיים, למרות כל הצער. התוצאה היא דרמה אמריקאית שבאופן מדויק לוחצת על כפתורי הרגש של הצופים, לא באופן מתוחכם או מאופק.בסופו של דבר מדובר בסרט דרמה אמריקאי מאוד. ובדיוק כמו ביקור בלונה פארק, הסרט פורט על שלל רגשות. החל מהפחדים הכי גדולים, טראומות של אובדן, וכלה בהתאהבות ואהבה חסרת גבולות, כבני זוג, כילדים או הורים. פוגלמן מצליח להביא את קשת הרגשות בסרט זה, יחד עם צמר גפן מתוק. ואם כל מה שתיארתי עד כה לא העלה בכם ציניות עמוקה, ואם אהבתם את הסדרה, לכו לראותו.