היו הראשונים להגיב. לחיצה אחת, בלי לכתוב.
הדמויות שטוחות, על הדמויות לא עובר שינוי היא משחקת רע, יש לה 2 פרצופים. רוב הסרט היא שותקת או הולכת. רואים שבחרו אותה אך ורק בגלל המראה.המצב שלה, שיכול היה להיות מובהר ב10 דקות הראשונות של הסרט בעזרת סצינות מייצגות, נמרח על 90 אחוז מהסרט, באופן שטחי ביותר. היא חושבת שאמא שלה פרימיטיבית ולא מבינה אותה. על זה בנוי כל הסרט, כשהעימותים ביניהן חלשים מאוד. אין עוצמה. האמא מתוסכלת מזה שהיא לא מצליחה ליצור קשר עם ביתה, לא שהיא מנסה יותר מדי להבין אותה, ולהיפך. האם האוהבת סירבה להפרד מביתה בסוף הסרט, אך לסצינה זו שהיא מעין סיום לסיפור בין השתיים, אין בסיס מספיק חזק במהלך הסרט. הויכוחים ביניהן במהלך הסרט מינוריים ושוליים, שאפשר לחזור עליהם לסדר היום, שלא מובן למה פתאום האמא האוהבת לא נפרדת מביתה.ללא שורה תחתונה. בסוף הבחורה מחייכת מאושרת. אז מה, היא חייכה גם באמצע, עם החבר שלה. אפשר לחשוב שהיא עברה איזה מסע ארוך של שינוי פנימי.הסרט לא מראה שהיא גאונה, מבריקה, או שנונה, ושיש לה מה להציע חוץ ממה שיש לה בין הרגליים - כמו שהיא אומרת. בחורה לא מיוחדת, לא מצחיקה, לא חכמה ולא מעניינת. לא ניכר שיש לה איזשהי השקפת עולם, חוץ מזה שהיא לא פרימיטיבית. (היה צריך למצוא תירוץ לעימות בינה לבין אימה) היא לא התמרדה אפילו באופן פאסיבי במה שלא נראה לה.בשביל משפט עתיק יומין "תאהבי את הגוף שלך" לא צריך להקים סרט שלם. מה גם שבסוף מסתבר שהיא לא מתה עליו ולא מרגישה איתו טוב במיוחד.
יפה יפה!מציאותי כאילו סיפור אמיתי.השחקנית הראשית מדהימה !
סרט לעניין. הסרט נוגע בדיוק בנקודה, הוא חוסף את החיים האמיתיים (ולא המזויפים והטובים, כמו בהוליווד), הוא בין הסרטים הטובים ביותר שראיתי, ואני חושבת שהסרט נגע בכל אישה שראתה אותו. הסרט פשוט מדהים!
סרט דל תקציב זה הוא ההוכחה לכך שאפשר לעשות סרט איכותי ונוגע ללב על אנשי עמל היספנים שנאבקים על פרנסה, בלי לשפוך מיליונים כמים. צריך רק כשרון ותסריט אמין ולא פעלולים בזבזניים על חשבון רגש ואמינות.אין בחיים רק שחור ולבן כמו בסרטי הוליבוד.
הרבה סצנות מוצלחות וגיבורה ראשית מקסימה, אך בשורה התחתונה- סרט איטי מדי לדעתי, ולא כ"כ מעניין.

