פורד נגד פרארי ביקורת סרט

מירוצי המכוניות הם עולם גברי, מיוזע ומהיר, ולכן אין פלא שמרבית הסרטים שעסקו בהם היו גם הם סרטי אקשן נוטפי טסטוסטרון כמו פרנצ'ייז "מהיר ועצבני" או הסרט "הצורך במהירות". אבל כמו בכל סרט ספורט טוב, ניתן לזקק מהמרדף האינסופי אחר מהירות והצלחה, גם דרמה אנושית טובה כפי שנעשה בסרט "Rush" וכפי שעושה בהצלחה פחותה יותר הסרט "פורד נגד פרארי", תוך שהוא לא מזניח את האלמנט שעושה את הסרטים על מירוצי מכוניות לאהובים – המירוצים עצמם.העלילה המבוססת על סיפור אמיתי עוקבת אחר קרול שלבי (מאט דיימון), מעצב מכוניות חדשני אשר נשכר ע"י נכדו של הנרי פורד לבניית מכונית מירוץ שתביס את פרארי ששלטה בענף במירוץ 24 השעות (כן, מירוץ המתרחש במשך יממה שלמה) ב-1966 בלה מאן שבצרפת. לשלבי יש מועמד אחד שהוא סומך עליו - נהג מירוצים חם מזג וחסר פחד בשם קן מיילס (כריסיטיאן בייל), אך התפרצויות הזעם שלו ואופיו ההפכפך מנוגדים לאופי שחברה כמו פורד מנסה לשוות לעצמה שמעוניינת בנהג שינצח שבנוי לפי המאפיינים התאגידיים הרצויים. העלילה אמנם מכילה סיפורי משנה הקשורים למשפחותיהם של הגיבורים, אך ניכר שהם פחות מעניינים את היוצר. לב הסרט הוא באחווה הגברית והחברות הנרקמת בין שלבי ומיילס השונים באופיים ובאופן בו קשר זה מכניס מימד של מרדנות בעקרונות הנוקשים של התאגיד אותם מייצגים מנהל מכוניות המירוץ הנכלולי בחברה ליאו ביבי ומנהל מחלקת השיווק לי איאקוקה.הסרט לוקח את הזמן (אורכו המוגזם הוא כמעט שעתיים וחצי) אך משלב מדי פעם, סצנת מירוץ או אימון מירוצים להרגעת הצופים חובבי האנרגיה. כמובן שסופו של הסרט במירוץ 24 השעות בלה מאן יספק את האדרנלין המבוקש, גם אם הוא עלול להיות מתיש מעט למי שאינם חובבי מירוצי מכוניות מושבעים. יש לציין את עבודת הסאונד המשובחת המכניסה את הצופה ממש לכיסא הנהג וגורמת למירוץ להרגיש אינטנסיבי במיוחד על המסך הגדול. כריסטיאן בייל ומאט דיימון סוחבים על כתפיהם את הסרט כשהכימיה ביניהם מוצלחת במיוחד. בייל מוכיח איזה שחקן מצוין הוא כשהוא מצליח להיבלע לחלוטין גם בתפקיד בו אינו נדרש לסגל לעצמו מבטא מיוחד או להעלות/להשיל במשקלו כפי שהוא רגיל. הבמאי ג'יימס מנגולד, שמתמחה בבימוי קלאסי של סרטי ז'אנר מסחריים כמו "לוגאן", "3:10 ליומה" ו"הולך בדרכי", עושה את עבודתו במיומנות גם בסרט זה, גם אם לא מדובר באחד מסרטיו הטובים ביותר.יש משהו מעט שטחי בסרט מעצם עיסוקו בתחום בו גברים מסכנים את חייהם רק עבור הריגוש, ועוד עושים זאת בשם תאגידי ענק של מיליארדרים שגם הם רוצים לזכות במירוץ על מנת לנפח את האגו ואת הכיס. למרות זאת, קטעי המירוץ הסוחפים, המשחק מוצלח והדיאלוגים השוטפים, מספקים שעתיים וחצי של הנאה לקהל בסרט, שלוקה במכניזם הוליוודי שלא מפריע לו לבצע את העבודה כהלכה.