לעיתים נדירות נראה סרט שהוא כה ריאליסטי באופיו בקולנוע האמריקאי כמו סרטה של אליזה היטמן, "אף פעם, לעיתים רחוקות, לפעמים, תמיד", שעוסק בסוגיה הנפיצה בארה"ב של הזכות להפלה, דרך סיפורה של אוטום (סידני פלניגן), נערה בת 17 מפנסילבניה שנכנסת להריון לא מתוכנן ומחליטה לבצע הפלה.
מאחר שהדבר אינו אפשרי במדינתה ללא הסכמת הוריה, היא יוצאת עם בת דודתה סקיילר (טליה ריידר שתופיע בשנה הבאה בסרטו של שפילברג "סיפור הפרברים") ועם מעט כסף לניו יורק, למסע מתיש בן שלושה ימים בין שתי מרפאות הפלה על מנת לממש את מבוקשה. בניגוד לסרטים כמו "וירה דרייק" או "4 חודשים, 3 שבועות ויומיים" אין מדובר פה בהליך לא חוקי שמצריך מהנערה לסכן את חייה, אך היטמן מתארת את הפרוצדורה המתישה והפולשנית לפרטי פרטים כדי לספר סיפור אחד מני רבים ומאפשרת לצופה לקבוע את דעתו לגבי המתרחש.
פרסומת
היטמן, שכבר היטיבה לתאר מציאות של נוער במצוקה בסרטה המוצלח "חולדות חוף" (שזמין לצפייה בנטפליקס), מיטיבה לעשות זאת גם בסרט הנוכחי. הסיפור המרכזי בסרט הוא קטן, אין בו רגעים יוצאי דופן או מסעירים יתר על המידה, אך דווקא החוויה הזו, שלכאורה מתארת חיים כהווייתם, מצליחה ליצור מספר סצנות מוצלחות - בראשן הסצנה במרפאת ההפלות ממנה לקוח שם הסרט.
יחד עם זאת לוקה היטמן בייצוג הגברי בסרט, המתוארים רובם ככולם כמנצלים. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בדמותו של ג'ספר, צעיר שמסייע לצעירות כלכלית בניו יורק, מספק להן אוכל, מקום לינה ומוציא אותן לבילויים. העניין המיני של ג'ספר בסקיילר הוא שגורם לסיוע הנרחב שהוא מעניק לדמויות, כשלבסוף הוא תובע נשיקה מסקיילר לאחר שהיא מבקשת ממנו למשוך סכום משמעותי של כסף עבורן. השחקנית ריידר התייחסה לדמותו של ג'ספר בסרט כ"חלאה" כשנשאלה על כך בפסטיבל ברלין, אך האם כך הדבר או שמדובר במערכת של ניצול הדדי בה אין טובים ורעים אלא אינטרסים משותפים? סביר להניח שסרט שהיה מפגין יחס מיזוגני דומה כלפי נשים היה זוכה ליחס פחות אוהד.
על אף הצילום המוצלח של הלן לובר ("חיים נסתרים", "לזרו השמח"), שמעניק לניו יורק גוון אורבני מנוכר, אין בסרט באמת רגעים של גדולה קולנועית. זהו קולנוע ריאליסטי מוצלח ומעניין, במיטב המסורת של הקולנוע הרומני החדש, אך אין מדובר בסרט הגדול של השנה כפי שתיארו מבקרים רבים מאז בכורתו בפסטיבל הקולנוע של ברלין. עם זאת במידה ולא תגיעו אם ציפיות בשמיים, בהחלט מדובר בסרט בעל איכויות ששווה צפייה.
•
הסרט זמין לצפייה בשירותי ה-VOD של סלקום TV ושל yes ויהיה זמין לצפייה גם במסגרת המקוונת של פסטיבל הקולנוע בירושלים.
שם: תומר רפאליגיל: 18סרט ממש טוב, מעביר מסר חשוב ועושה זאת בצורה מופנמת וצנועה שמצליחה להעביר זאת בלא פחות עוצמה
שם: איציק גורגיל: 47סרט כמו דוקומנטרי שנושא ההפלות החשוב במרכזו והמיזאנדריה בצדו. משחק מעולה של הבנות שמחפה על תסריט שלא קורה בו הרבה. מי היה מאמין שמדינות בארצות הברית אוסרות הפלות במאה ה-21 וטוב שיש סרט שמנווט בנבכי הבירוקרטיה הזאת, אבל הצגת הגברים בסרט בעייתית בלשון המעטה ואפילו ילדותית במבט השחור-לבן שלה. אפשר לראות גם אם אתם לא בת 17 שנכנסה להריון בטעות..