עונת הקולנוע הישראלי של שנת 2021 נפתחת דווקא עם סרט שינסה להיות המלודרמה הקטנה שכולנו צריכים היום. בימים שאחרי הקורונה כאשר הוליווד מכוונת ליצור סרטי ענק על מנת לכפר על השנה הקודמת, "בגידה" הוא אינטימי ושקט, האתנחתא שאנחנו צריכים בשעה כזו. הסרט, שמבוסס על הרומן המצליח "כשהשמים נפלו" של שחר טריטופ, נהנה משפה ספרותית מקורית שלא רואים בכל סרט אבל זה לא מסתיר את הקלישאות המוגזמות אליהן נופלת העלילה.על פניו, לשחר (אקי אבני) יש חיים מושלמים. בית טוב, עבודה מוצלחת, אך בעיקר- וכמובן אישה אוהבת בשם יעל (אן קונופני). אך דווקא ההרמוניה והשקט גורמים לחשש אצל שחר שמא יובילו לשעמום אצל יעל. בשל כך, הוא מאמץ לעצמו אישיות מזויפת על מנת להעניק לאשתו רומן וירטואלי.
המשחק של שחר עובד, הרומן הקטן שנעשה בהסכמתו המלאה, הופך את חיי המין של השניים לפראיים ותוססים הרבה יותר. אבל המשחק המסוכן הופך את שחר לחשדן כאשר הוא מגלה על אשתו יותר מדי סודות.
פרסומת
הבמאי הישראלי הוותיק דורון ערן ("תסתכל לי בעיניים") מעבד בצורה נפלאה את הרומנטיקה שבספר המקורי והרגעים היפים ביותר בסרט הם רגעי אווירה קלילים כמו שיחה בה שחר מבקש לדעת מה אשתו אכלה היום כי חשוב לו לקחת חלק ביום שלה. אין ספק שהסרט הזה נעשה מכוונה ליצור משהו קטן אך אמיתי, מודרני ולא מתחנף. אם נשווה את הסרט לעיבוד מפורסם אחר לרומן מיני – אותו "חמישים גוונים של אפור" המפורסם שנשען בעיקר על מיניות שאיננה טבעית – "בגידה" כמעט ומבטל את האלמנט המיני ומתמקד בעיקר ברומנטיקה בין בני הזוג.הבעיה המרכזית בסרט היא שהתסריט נהנה משפה ספרותית מקורית וכשמפגישים בינו לבין סיפור שמרגיש מציאותי נוצרת תערובת מוזרה שמובילה בסופו של דבר לטלנובלה. אם תחילת הסרט נראית אינטימית וריאליסטית, ההתכתבויות הסודיות בין שחר לבין יעל (שמסופרות בצורה קיטשית להחריד) כתובות רע ביותר עם אוסף קלישאות שמוציאות את ההיגיון מן הסיפור. זוהי לא הדוגמה היחידה לקלישאה שחוזרת בסרט. דמויות המשנה וסיפורים משניים מספקים הרבה מהם, אבל זה כלום לעומת הקונפליקטים הזולים שמתרחשים במהלך העלילה או בימוי השחקנים.
אם ישנה רשימה של סרטים ישראליים שהצליחו להציל תסריט בעייתי בזכות ויזואליה עשירת מבע ושחקנים מלאי כריזמה, חבל שהסרט הזה לא נכנס לרשימה הזו. מעולם לא חיבבתי את המשחק של אקי אבני, אליל הבנות מ"טירונות", תמיד חשבתי שהשחקן מכניס הרבה יותר מדי טלנובלה לקולנוע בכל סרט שהוא משחק ועל כן הוא צריך במאי שירסן אותו. אולי הפעם זה לא יקרה מכיוון שזו אחת מתצוגות המשחק הגרועות ביותר של השחקן. גם סצנות מותחות שכתובות היטב נהרסות לחלוטין בגלל התיאטרליות המוגזמת של אבני.על אף שחוויית הצפייה הכוללת של "בגידה" היא לרוב מבלבלת, קשה שלא להעריך את התעוזה ליצור יצירה ישראלית מקורית בז'אנר הקטן הזה ששמו מותחן אירוטי. השילוב בין טביעת חותמו של הבמאי דורון ערן עם עולמו הריאליסטי-סוריאליסטי של טריטופ יוצר אסקפיזם מנחם ומהנה לימים אלו.
סרט מעניין שעוסק בקשר זוגי מבחינות רבות.
עולה עניין השליטה על בן הזוג, שיתוף ,משיכה, בגידה, מניפולציות. הסרט זורם ומרתק והשחקנים טובים. בעיקר אקי אבני הפתיע.
אהבתי את הדיבור האיטי, שמזכיר את עיניים עצומות לרווחה. סוף סוף סרט שלא טוחן את הבעיות המוכרות לנו מהביצה הישראלית, אלא מהווה אסקפיזם משובח כמו סרטי הוליווד במייטבה
"אסקפיזם מהנה"
בגידה (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות