לב שקט ביקורת סרט

הקולנוע הדני מביא למסך תרבות מעניינית כשברקע מצולמים נקודות נוף מרהיבות. בנוסף הוא מעלה לדיון ציבורי נושאים חשובים, מלודרמות מוצלחות יחד עם שחקנים מעולים. לא בכדי האמריקאים מתעניינים מאוד בסרטיהם. בשנת 2019 הבמאי האמריקאי ברט פרוינדליך החליט להביא את המקבילה האמריקאית לסרט הדני המצליח משנת 2006, "אחרי החתונה" שדן בנושא האימוץ יחד עם סודות מפתיעים מהעבר. במקרה זה, למרות שחקנים ראשיים מעולים כמו ג'יליאן אנדרסון ומישל וויליאמס המרגשות, התוצאה הייתה די מאכזבת. הפעם הגיע תורו של הסרט הדני המצליח משנת 2014, "לב שקט", לקבל עיבוד אמריקאי. סרט זה מביא את הנושא הטעון של המתת החסד. על מושכות הבימוי חתום הבמאי רוג'ר מיצ'ל ("נוטינג היל") שנפטר לפני מספר חודשים ועל התסריט הופקד התסריטאי של הסרט המקורי, כריסטיאן תורפ. הפעם הקאבר האמריקאי לא פחות מרגש מהמקור."לב שקט" הוא התרגום של הסרט לעברית (וגם השם של הסרט הדני המקורי), למרות ששמו הלועזי הוא בכלל Black Bird, שמשמעו שחרור. בלאק בירד הוא גם השיר הידוע של להקת החיפושיות, אך למרות הציפייה הוא לא היה חלק מהפסקול. וחבל. העלילה מתרחשת בסופשבוע של מפגש משפחתי בביתם של לילי ופול. במפגש נוכחים בתם הבכורה, ג'ניפר, יחד עם בעלה, מייקל, ובנה ג'ונתן ובתם הצעירה, אנה (מיה וסיקובסקה) וזוגתה, כריס. למעגל המשפחתי הסגור מוזמנת אורחת נוספת, חברתה הטובה של לילי, ליז. על פניו מדובר בסופשבוע רגיל של הנאה, בילוי והשלמת פערים. ואכן קבוצת האנשים יוצאת יחד לטיולים, אוכלת ארוחה משפחתית, חוגגת את חג המולד על פי בקשתה של לילי ונהנית מסופשבוע המנוחה. אך בעצם מדובר במפגש פרידה אחרון בין לילי, שסובלת ממחלת ניוון שרירים מתקדמת ממשפחתה, בעלה וחברתה הטובה. בנקודת זמן זו יכולה להתבצע "המתת החסד" שתכננה לילי מבעוד מועד עם בעלה הרופא. לפי התכנית היא תקבל כמות כדורים שתביא למותה הוודאי. התזמון לביצוע התכנית הוא קריטי, שכן לאחר מכן מצבה הרפואי יהיה כה קשה, שלא ניתן יהיה לבצע זאת. על פניו נראה כי האורחים מקבלים את הבשורה המרה, אך ככל שהזמן דוחק עולים על פני השטח חששות, ספקות וסודות אפלים. הדינמיקה המשפחתית, שנראית כלפי חוץ כה עליזה וטבעית, רחוקה מהמתחולל בליבם של הנוכחים. במיוחד בין שתי האחיות השונות כל כך באופיין שמתכתשות כל הזמן: ג'ניפר האטומה ושתלטנית ואנה המופנמת והבעייתית שחשה ככבשה השחורה של הבית. לאור זאת, האם תוכל לילי לעזוב את העולם בצורה יפה ואופטימית או שמא התכנית שהגתה עם פול לא תצא לפועל?נושא המתות חסד הוא נושא טעון שמקבל בשנים האחרונות יותר ויותר חשיפה. למשל בסרטים "ללכת בדרכך" האמריקאי בכיכובם של אמיליה קלארק וסם קלאפלין ובסרט הספרדי זוכה האוסקר "הים שבפנים" בכיכובו של חוויאר בארדם. אך בעוד סרטים אלה הביאו את חייהם הקודמים של המבקשים למות והעלו את הלבטים שעמדו בפניהם, הסרט "לב שקט" לא מעלה זאת. התסריטאי כריסטיאן תורפ מתמקד רק בצורת הפרידה מהקרובים. החיים של לילי לפני, כמו גם מערכת היחסים עם בנותיה לאורך השנים או לבטיה וחששותיה ממתי שהתגלתה המחלה אינם מופיעים בכלל. אלו פרטים חשובים שיכולים להוסיף עומק לדמותה של לילי ולהשלים את התמונה שמצטיירת אודותיה. ניתן היה להוסיף הבזקי זכרונות מחייה כאישה בריאה, עם בנותיה שהיו תורמים גם להבנת שאר הדמויות שמקבלות נפח יחסית קטן (פרט לדמותה של הבת הצעירה, אנה שמתעצמת לאורך הסרט). המחסור בפרטים מוריד מעוצמת הנושא. וחבל.הבמאי רוג'ר מיטשל עשה עבודת בימוי יפה והפיק את המרב מהתסריט. למרות הקצב האיטי של הסרט הוא דרמטי מאוד ומעניין. צילומי הטבע והשמיים (הצלם מייק איליי) מדהימים ויחד עם המוזיקה הנפלאה של פיטר גרגסון תורמים להעברת תחושותיה של לילי. וכמובן שהחלק העיקרי הוא קאסט השחקנים, שעשה עבודה נהדרת. סם ניל השרמנטי כפול, מיה וסיקובסקה מרגשת כאנה, קייט וינסלט נהדרת כג'ניפר וסוזן סרנדון נכנסת לחלוטין לדמותה של לילי חולת ניוון השרירים. היא משכנעת ומרגשת וזהו אחד מתפקידיה הטובים.יש לציין את אנסון בון שמגלם את ג'ונת'ן, בנם של ג'ניפר ומיכאל בתפקיד קטן שנחרת בזיכרון. שיר הראפ ששר היה הפוגה קומית משעשעת ומרשימה. מכיוון שהסרט מבוסס על סרט אחר, ההשוואה בין הסרטים מתבקשת. וניתן לראות כי פרט לשינוי המגדרי (בסרט לאנה יש בת זוג ובמקור היה לה בן זוג) ולמספר שינויים מינוריים, רוב הסצנות נותרו אותו הדבר. כנראה משום שמדובר באותו תסריטאי. בשורה התחתונה מדובר במלודרמה מעניינת ומרגשת מאוד עם קאסט שחקנים מצוין.