גלגל המזלות ביקורת סרט

יותר משנה לאחר שזכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל ברלין 2021, מגיע הסרט "גלגל המזלות" של הבמאי היפני ריוסוקה המגוצ'י למסכי הקולנוע בישראל, זאת בזמן שסרטו החדש יותר - "הנהגת של מר יוסוקה" - כבר מוקרן אצלנו בקולנוע מזה מעל לחודש. הסיבה לעלייתו לאקרנים כעת פשוטה - ההצלחה הפנומנלית של "מר יוסוקה" שזכה בפרס האוסקר וגלובוס הזהב לסרט הבינלאומי הטוב ביותר והיה לסרט היפני הראשון אי פעם שהתמודד על פרס הסרט הטוב ביותר, פתחה את התיאבון להיחשף לסרטים נוספים של הבמאי המצוין הזה.אם ב"מר יוסוקה" המגוצ'י לקח סיפור קצר של הסופר הנערץ הרוקי מורקמי, הרחיב אותו והתעמק בו ויצר יצירת מופת בת 3 שעות, שהייתה לטעמי לסרט הטוב ביותר של השנה החולפת, כאן מחלק הבמאי הכישרוני את העלילה לשלושה סיפורים המתרחשים בטוקיו ומתארים קשר בין אנשים שמתבסס על צירוף מקרים והולך לכיוונים בלתי צפויים. בסיפור הראשון מתואר משולש אהבה הכולל שתי חברות שאחת מהן אינה מודעת כי הבחור בו התאהבה הוא האקס של חברתה. בשני ניסיון של סטודנטית לפתות ולהפליל פרופסור שהכשיל את חברה הצעיר מסתבך ובשלישי שתי נשים שלא נפגשו שנים, נפגשות במקרה ומגלות כי זיכרונן מטעה אותן. אני מתאר את המתרחש בסיפורים אלו בקצרה באופן מכוון על מנת לאפשר לכם ליהנות מנפתוליהם הלא צפויים.המגוצ'י מוכיח גם בסרט זה את כשרונו בתיאור אלגנטי, עדין והומוריסטי של יחסים רומנטיים בין אנשים. הקשר בין הסיפורים הינו תמטי (בדומה לסרטים כמו "סיפורים פרועים") כאשר השחקנים והעלילות מתחלפים אך זירת ההתרחשות נותרת סביב טוקיו והתסריט עתיר הניואנסים עוסק במקומה של המקריות והגורל בחיינו, ביכולת שלנו לספר סיפורים זה לזה באופן שמשפיע ומשנה את המציאות ובמערכות היחסים שנרקמות בין בני אדם על הסודות והשקרים המרכיבים אותן אך בו בזמן על הצדדים ההומניים והרגישים שניכרים בהן. הדיוק בסרט נובע מבימוי ביד אמן ושחקנים שבאיפוקם מביעים ספקטרום שלם של מורכבות אנושית. בזכות הכתיבה המדויקת, הבימוי המוקפד והמשחק המוצלח של הקאסט הרחב - זוהי דרמה-קומית אנושית ומפתיעה שכדאי לצפות בה. אמנם היא נופלת באיכותה מ"הנהגת של מר יוסוקה", אולם למי שמעוניינים לצלול לתוך עולמו של הבמאי זוהי טבילת אש נגישה יותר ומהנה בהחלט בזכות עצמה.