למרות הזמן שחלף ממלחמת העולם השנייה ושואת היהודים, ישנו רצון עז לשמר את זיכרונות אותה תקופה חשוכה. בתוך המגוון הרחב של סרטי שואה, לא מעט מציגים יהודים שנאלצו להעמיד פנים ולבצע פעולות קשות כדי לשרוד. מהופעתו הכובשת של אדריאן ברודי שזיכתה אותו באוסקר בסרט "הפסנתרן" שהמוזיקה מצילה את חייו. דרך רוברטו בניני המרגש עד דמעות כשעשה עצמו משחק עם בנו כדי למנוע ממנו לראות את הזוועות בסרט "החיים יפים". תפקיד שזיכה אותו ואת סרטו באוסקר. ולאחרונה עלו סרטים נוספים: "השורד האחרון של אושוויץ" בתפקיד מצוין של בן פוסטר שהישרדותו הייתה הודות לקרבות אגרוף במחנות ו"משחק המלכים" בהופעה מהפנטת של אוליבר מזוצ'י ששורד עינויים פסיכולוגים מצד הנאצים ומצליח לשרוד אותם בעזרת משחק השחמט. "שיעורים בפרסית" אף הוא מציג סיפור הישרדותי בשואה, כאשר הפעם מה שמציל את הגיבור הוא שאילת זהות של פרסי."שיעורים בפרסית" הוא עיבודה של איליה צופין (שהיא גם אחת המפיקות) לסיפורו של הסופר הגרמני וולפגנג קולהאזה, "פרסית לקאפו". הסרט מביא את סיפורו של יהודי בלגי בשם ז'יל (נהואל פרז ביסקיארט) שנלכד על ידי הנאצים. בזמן נסיעתו במשאית מבצע ז'יל עסקת חליפין עם יהודי אחר. הוא מחליף חצי כריך בתמורה לספר פרסי, שלטענת אותו יהודי נחשב יקר ערך. עסקה אקראית זו מצילה את חייו ממוות ודאי. שכן, לפני שחיילים נאצים מרססים אותו בכדורים הוא מצהיר על עצמו כפרסי ולא יהודי, והספר שהוא מחזיק הוא האסמכתא לכך. זהות זו אולי לא הייתה עושה עליהם רושם אילולא בקשתו של מפקד המחנה (לארס איידינגר) לאתר בחור פרסי, ואף פרס כספי נאה עומד על הפרק למוצאים. מאותו רגע ואילך מחליף ז'יל את זהותו בזהותו של בחור פרסי בשם רזא בניסיון נואש להציל את חייו.
פרסומת
ז'יל מובא למפקד המחנה הקפדן שמפקפק באמינות זהותו הפרסית. מפקד המחנה, ששמו קלאוס קוך, שוטח בפניו של רזא את הסיבה להיותו בחיים: הוא מעוניין ללמוד פרסית בשל רצונו לפתוח מסעדה בטהרן בסיום המלחמה. הוא הוגה תכנית לפיה עליו ללמוד 1500 מילים שיעזרו לו להבין את השפה המקומית. קוך מאפשר לרזא לעבוד במטבח במהלך היום, ובערב עליו לסור למשרדו וללמד אותו מילים חדשות. יחד עם זאת מבהיר קוך לרזא שבמידה ויגלה כי הוא אינו מי שהוא מתיימר להיות – גורלו יהיה כגורלם של חבריו למשאית, קרי, מוות.איך יוכל יהודי בלגי שיודע לדבר צרפתית וגרמנית לגרום למפקד המחנה להאמין לו? אז פה נכנסת היצירתיות של רזא – הוא ממציא שפה. וכדי שיוכל לזכור את המילים שהוא ממציא, הוא מבסס זאת על שמות היהודים שעוברים במחנה. בצורה זו הוא רוכש את אמונו של קוך שנקשר אליו ומגן עליו מהזוממים להשמידו. אך האם יצליח רזא לעשות זאת לאורך זמן?
הרעיון לסרט מקורי ויצירתי, רק חבל שהעיבוד לתסריט של איליה צופין לא מספיק מהודק ומכיל קצוות פתוחים שמעיבים עליו. צופין מוכרת בעיקר מכתיבתה לטלוויזיה ובוסריותה באה לידי ביטוי בתסריט. חסר מידע על חייו של ז'יל לפני היתפסו, והקשר הנרקם בינו לבין קלאוס לא אמין מהפן ההיסטורי – קשה להאמין שנאצי יתחבר כל כך לבחור שדמו אינו ארי ואף יגן עליו בחייו. כמו כן בסצנה בה בורח רזא ולאחר מכן חוזר לא עושים לו כלום. איך זה ייתכן? הרי עונשים על ניסיונות בריחה היו מוות. מאידך ההומור בתסריט שנותן קונטרה למעשים הברוטאליים של הנאצים יחד עם הבימוי הקצבי והמקצועי של ודים פרלמן מספקים יצירה מרגשת ועוצמתית. פרלמן, שבשנים האחרונות שקט על שמריו, מוכר בעיקר מסרטו המטלטל "בית של חול וערפל". אין ספק שסרט זה יביא לו את הכבוד הראוי לו.אי אפשר שלא לציין את הצילום האמנותי של ולדיסלב אופליאמטס שמלווה במבט מלמעלה את הנעשה. גם המוזיקה של יבגני וסשה גלפרין, שמורכבת בעיקר מנגינה מהירה על קלידי הפסנתר באוקטבות הגבוהות והנמוכות, פורטת על מיתרי הלב. במיוחד בסצנת הסיום המרגשת עד דמעות שמהווה סגירת מעגל לתחילת הסרט. מעל הכל מרחפת הופעתם המרשימה של נהואל פרז־ביסקיארט ולארס אידינגר. ביסקיארט ("120 פעימות בדקה", "להתראות שם למעלה") החינני בהופעה עוצמתית, כובשת ושובת לב ואייידינגר בתפקיד הרשע שמצליח להוציא ממנו את המרב ואף לגרום לקהל הצופים להישבות בקסמו.
מרשים למרות שלא מדובר בסיפור אמיתי. העובדה הזו קצת מעיבה, כי התרגלנו לאורך השנים להתרגש מסרטים שהתבססו על אירועים אותנטיים שקרו. מזל ותושייה יחד עם זיכרון טוב, מסייעים לאסיר במחנה ריכוז לשרוד. עם כל הקושי לומר זאת,אלמלא הנושא,זה יכל להיות חומר טוב לקומדיה.
"הישרדות יצירתית"
שיעורים בפרסית (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות