כמעט חמישים שנה אחרי שעיבד לקולנוע את הרומן של עמוס עוז, "מיכאל שלי", חוזר הבמאי הוותיק דן וולמן לעוד יצירה של עמוס עוז. הפעם זהו הספר "הבשורה על פי יהודה" משנת 2014, יצירה מורכבת שעוסקת בנושאים כבדי משקל כמו אמונה, בגידה ועוד.יש משהו מרגש בדרכו של וולמן שמביים סרטים כבר למעלה מחמישה עשורים, לעיתים ללא תמיכה ממסדית, ואף מפיץ את סרטיו בעצמו. אין לי דרך אחרת לתייג את מכלול יצירתו מאשר להתייחס אליה כאל ישראלית במובן הטוב של המילה. וולמן לא מנסה לעולם למצוא חן בעיני הצופה ולא חושש מדיאלוגים ארוכים ומטקסטים אינטלקטואלים וזהו בדיוק הקסם השורה על יצירותיו.
פרסומת
וולמן במיטבו כשהוא מביים בירושלים, הוא מצליח להעביר את האווירה המורכבת והטעונה של עיר הקודש, כשהוא מביים את "מיכאל שלי", את "מחבואים" הנפלא וכעת את "הבשורה על פי יהודה" שהוא בעיניי אחד מסרטיו הטובים ביותר עד כה.בירושלים של שנת 1959 סטודנט צעיר (הופעה קולנועית ראשונה ומלאת חן ליובל ליבני) שוכר חדר בביתו של גרשום ואלד ,אינטלקטואל מבוגר וחולה. את גרשום מגלם דורון תבורי באחד מהופעותיו הטובות ביותר. תבורי יורק את שורותיו בזעם, תוקף ומלטף את הסטודנט הצעיר והדיאלוגים השנונים בינו לבין הבחור הצעיר הם ליבו ושיאיו של הסרט. עד כדי כך נשאבתי לאותן שיחות על יהודה איש קריות וישו שבמהלך הסרט שאלתי את עצמי כמה פעמים האם באמת מדובר בסרט ישראלי כי כמעט ולא נתקלתי בגבהות טקסט שכזו במקומותינו.
עינב מרקל, בדרך כלל מלהקת, משחקת הפעם בתפקידה הקולנועי הראשון כעתליה - אלמנת בנו של ואלד. היא והסטודנט אט אט מתקרבים במערכת יחסים טראגית והזויה שכוללת בתוכה גם ערב ירושלמי גשום, הצגת קולנוע מאוחרת ומחוזות נעלמים. דני שניאור הצלם מיטיב ביצירת ירושלים של פעם שכמו מהדהדת את "מיכאל שלי" ואת " מחבואים", מעין שילוב של ארץ בראשית עם מודרנה.הסטודנט מתוודע דרך האינטלקטואל הזועם והנרגן לאביה של עתליה, שאלתיאל אברבנל שכפר בדרכו של בן גוריון ונחשב כבוגד -האם הוא המקבילה המודרנית ליהודה איש קריות? רבות השאלות מהתשובות בסרט, וזו אחת הסיבות שכמו ספר טוב, הוא בעל פוטנציאל להישאר עם הצופה זמן רב לאחר סיומו.יצאתי נפעם מהקרנת הסרט. דן וולמן פיצח שוב את הדרך הנכונה להעביר ספר למסך הגדול וגם להוסיף לו ערך מוסף קולנוע של קול וצבע ואימג'ים מרתקים. "הבשורה על פי יהודה" הוא אחד הסרטים הישראלים הנבונים והמרגשים שצפיתי בהם מזה זמן רב וכל זאת בצנעה ובשקט.
הסרט הבשורה על פי יהודה מבוסס על פי ספרו של עמוס עוז, מספר את סיפורו של סטודנט שמואל אש המתקבל לעבודה כמלווה ומסייע לגרשום הנכה המתגורר יחד עם כלתו באותו בית. האירוע מתרחש בשנת 1959 בירושלים.
בעלילה יש הרבה מסרים פסיכולוגיים ופוליטיים האקטואלים גם לימינו. נהניתי מאד מהסרט מהמשחק הנהדר והעלילה.
