"גרגירי חול", סרטם של גיתית ויהל כבירי, אם ובן, שיצרו ביחד את היצירה המיוחדת הזאת כבר ב-2019, הוא סיפור על מקום ישראלי מאוד, שהוא גם ארץ זרה ומוזרה ליושבי המרכז. הסרט מתרחש בדימונה, באקלים המדברי שלה, שנותן לסרט את שמו, מקום שאינו רק פריפריה גיאוגרפית, אלא גם נפשית. גיבורי הסרט הם האם איריס (שני כהן בתפקיד דרמטי מאתגר ומרהיב) ובנה דוד (יונתן להב ויסברג, בתפקידו הראשון על המסך בהופעה מצוינת ומדויקת). האם חולה בטרשת נפוצה ומרותקת לכיסא גלגלים חלק מהזמן, ועל הבן נופלת האחריות לטפל באח הקטן, ולמלא את תפקיד האב, הנוכח הנעדר בסרט. האב מיכאל (אורי פפר) אמנם נמצא בבית בגופו, אך מרוחק ומנוכר מאשתו ומילדיו, וסובל מחייו במקום מרוחק ובעבודה קשה ולא מתגמלת במפעל.הסרט נפתח בסצנת משבר המראה כיצד דוד, הילד הרגיש והמופנם, נאלץ להתמודד עם משימות שאינן לפי כוחו. כאשר נופלת האם על הרצפה, עליו להזעיק מגג הבניין את דוד ה"גדול" (יוסי מרשק) העובד שם בתיקון הדודים, כדי שיעזור להקים את האם ולהחזירה לכיסא הגלגלים. בסצנה הטעונה הזאת לא ברור בדיוק לצופה מה טיב היחסים בין דוד לאיריס. אופי היחסים וסיפור העבר מתגלה לצופים בהמשך הסרט בצורה יצירתית ומעניינת, שמעניקה לסרט את האופי המיוחד והיפהפה שלו.
פרסומת
ייחודו של הסרט הוא בשילוב של דרמה על משפחה מתפרקת בעיר דרומית מרוחקת לבין עיסוק יפה במעשה האמנותי כדרך להבין ולהתמודד עם המשבר המשפחתי ומשבר הזהות של הילד במרכז הסרט. דוד הוא יוצר. אנו רואים אותו מתכתב במחשב עם נערה בקבוצת כתיבה בה הוא כותב את הסיפור של המשפחה שלו. הסיפור הזה מלווה בסרט בקטעי אנימציה יפהפיים שמשווים לסרט עוד ממד אמנותי. הצופים חווים את סיפור העבר דרך עיניו של הבן המספר, אך גם דרך מדיום אחר, סוג נוסף של ויזואליות. כך למשל מופיעה דמותו של ראם לבן, ייצוג סמלי של המדבר, שאינו רק מקום אלא גם הלך רוח.דוד, שאינו רוצה להסגיר את מקום מגוריו, כותב באתר תחת השם "נדב" ומספר שהוא גר בכפר סבא. החיים בפריפריה אינם רק שאלה של גיאוגרפיה. עצם השייכות למקום, או אי השייכות אליו, הוא מוטיב מרכזי בסרט. כך, בסיפורה של האם איריס, על פי גרסת הבן, דווקא העזיבה את דימונה והמעבר לתל אביב, היא משבר. השיבה למדבר עבור האם היא אקט של ריפוי. עבור האב מיכאל, העזיבה של המרכז משולה לעקירה של עצם כוח החיים שלו. המדבר הוא מקום של דעיכה ומוות עבורו, אך מקור חיים עבור האם.
למרות שהסרט אינו מוגדר כסרט המיועד לבני נוער, הדגש על חוויית הנעורים מרכזי. דוד הוא נער מוכשר וורבלי במיוחד. הסיפור שהוא כותב מעיד על רמות אמפתיה ורגישות יוצאות דופן. משבר הזהות של דוד ניצב במרכז הסרט. בחן וברגישות רבה מצליחים היוצרים לתאר נער מיוחד ואחר, שאינו מתאים לתבנית הגבריות הישראלית המחוספסת והכוחנית. כפי שהוא אומר ל"דוד הגדול", הוא לא בדיוק טוב בדברים "פיזיים". באחת הסצנות היפות ביותר בסרט, קוראת האם את מה שכתב בנה על חייהם ודומעת. נדמה לי שגם הצופים דומעים יחד איתה.הסרט מפליא לתאר את המנגנון של פירוק המשפחה. האב המנוכר שאינו באמת נוכח בחיי המשפחה אינו מתואר כ"נבל". באמצעות הסיפור של הבן, המבין והאמפתי גם למצב הרגשי המורכב של האב, מקבלים הצופים עוד זווית לסיפור, ומבינים שגן העדן של אדם אחד הוא הגיהינום של אדם אחר, החולק איתו את אותו המרחב, אך מרגיש כלוא."גרגירי חול" הוא סרט אוהב אדם ויפה עד כאב. הוא מתרחש במקום שזוכה למעט מדי חשיפה אוהדת בקולנוע הישראלי, ושר לו שיר אהבה פיוטי וציורי במיוחד. הוא מביא את המרכז לפריפריה במקום את הפריפריה למרכז במהלך עלילתי וסמלי שהופך על פניו את הכיוון המקובל. לא עוד אנשי פריפריה שכמהים להגיע ל"עיר הגדולה" ולהצליח שם. גרגירי החול אולי חונקים חלק מהאנשים, אבל עבור אחרים המדבר הוא דווקא המקום הנכון לבית וללב.
לא מתרומם. ההתחלה טובה ,אך מהר מאוד מאבד מומנטום. חוץ מהמשחק שאינו ברמה גבוהה,גם הדיבור לא תמיד ברור מספיק . סיפור על הנער דוד שחי עם אחיו הקטן בדימונה בתוך משפחה לא מתפקדת. אימו נכה שמתקשה לגדל את ילדיה ואביו המנוכר ,הוא סוג של נוכח נפקד.דוד מפרסם את סיפורו האישי ומשפחתו במסגרת של סיפורים קצרים תחת שם בדוי. לא סרט רע,אבל היה מקום להרבה יותר.
התחלת הסרט ניראת מבטיחה וטובה ומאמצע הסרט הסרט ניהיה משעמם, המישחק של שני כהן היה בינוני ומי שהצליחו להרים קצת את הסרט היו יוסי מרשק, אורי פפר ולוסי אהריש הבימוי היה נחמד, אני לא ממליצה למהר ליראות את הסרט הזה.
"סופת רגש"
גרגירי חול (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות