הפילגש ביקורת סרט

"הפילגש" הוא סרט הבכורה באורך מלא של מעיין ריף, שנודעה בסרטיה הקצרים כמו "על מרתה לעוף" בכיכובה של אניה בוקשטיין, שגם מככבת בסרטה הנוכחי לצד דאנה איבגי ("אור", "אפס ביחסי אנוש"). בוקשטיין היא נטשה, אלמנה אמידה שבעלה אסף המחזאי נפטר במפתיע, איבגי היא אלה, מעצבת התלבושות בתיאטרון שבו עבד אסף שניהלה עמו רומן בן 4 שנים.בעוד נטשה זוכה לקלוז'ר ולניחומים בשבעה, איש לא מודיע לאלה שאהובה מת והיא נאלצת להילחם על מקומה והכרתה כפילגש הלא רצויה. היא מתחילה להגיע לשבעה ומפתחת קשר עם נטשה ועם אחיו הצעיר של אסף. היא צריכה לתפקד תחת לחץ הולך וגובר כשגם ההצגה שכתב אסף צריכה לעלות בקרוב, הבמאי (יניב ביטון) מאבד את סבלנותו והשמלה שהיא צריכה להכין לכוכבת הראשית לא מוכנה. ריף מוכיחה בסרט את שליטתה במדיום הקולנועי, כשהיא משלבת במיומנות לא אופיינית לקולנוע המקומי בין קולנוע ריאליסטי לסצנות סוריאליסטיות ומטאפוריות המדמות את מצבה הנפשי של אלה. מוצלחת במיוחד שמלת הדמעות שמכינה אלה שנותנת ביטוי ויזואלי מרשים למצבה הנפשי המעורער תחת חוסר ההכרה של הסביבה באובדן שלה ובמקום שמילאה בחייו של אהובה.ריף, שסיפרה בראיונות לקראת צאת הסרט שהייתה בעצמה במערכת יחסים שבו הייתה הפילגש, נותנת מקום לאישה האחרת (כמו שם הסרט באנגלית The Other Widow), זאת שהאבל שלה הוא לא פחות כבד ונוכח, אך העיבוד של האובדן קשה יותר ללא הסביבה התומכת ועם הצורך להחזיק את הסוד של מערכת היחסים גם לאחר סיומה. כמובן שנוכחותה בחיי נטשה, שמתחילה כחברות בין השניים, תסלים לקראת הפיצוץ הבלתי נמנע. בוקשטיין זוהרת בתפקידה ואיבגי מעניקה עוד תפקיד מוצלח ברזומה העשיר שלה שהפך אותה למועמדת ל-9 פרסי אופיר ולזוכה ב-3 פרסים (על "הפילגש" היא קיבלה מועמדות אך לא זכתה, ובכך לא שברה את שיא הזכיות לשחקנית). למרות זאת, הסרט לעיתים מתנהל יותר מדי על מי מנוחות ומתפקד לעיתים במישור סימבולי מדי גם בסיומו, כך שהוא עובד יותר כסרט פסטיבלים מוערך מסרט שישבה את הקהל הרחב.