בסוף שנות ה-80 הפציע במאי חדש לעולם האקשן העולמי, לוק בסון הצרפתי, עם שני סרטים שהפכו ללהיטים בינלאומיים – "הכחול הגדול" על יריבות בין שני צוללנים ו"ניקיטה" על פושעת צעירה שהופכת למתנקשת. ההצלחה הקנתה לו את הכרטיס הבינלאומי והוא עשה זאת בגדול עם "ליאון" הנהדר בכיכובם של ז'אן רנו ונטלי פורטמן ו"האלמנט החמישי" הגרנדיוזי בכיכובם של ברוס וויליס ומילה ג'ובוביץ'.אולם מאז נדמה שקצת דעך כוכבו כבמאי. אמנם הוא המשיך לכתוב ולהפיק סרטי אקשן מצליחים כ"טקסי" ו"המשלח" ו"חטופה", אך סרטו האחרון כבמאי שבאמת הצליח היה "לוסי" בכיכובה של סקרלט ג'והנסון, שאמנם שבר קופות אך לא את לב המבקרים. בסון מביים קולנוע בומבסטי, מהוקצע, גדול מהחיים ומוגזם, בחלק מהמקרים זה עובד ("האלמנט החמישי") ובחלק לא ("ולריאן ועיר אלף הכוכבים") – סרטו החדש "דוג מן" הוא שילוב של כל הדברים שטובים ורעים בקולנוע שלו והתוצאה, על אף מגרעותיה, היא כזו שקשה להסיר ממנה את העיניים.
פרסומת
"דוג מן" (לא להתבלבל עם סרטו בשם זהה מ-2018 של הבמאי האיטלקי מתאו גרונה) מתחיל עם מעצרו של דאגלס (קיילב לנדרי ג'ונס, "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי"), בחור טרנסוויט ונכה עם עשרות כלבים במשאיתו. החוקרים, שלא מצליחים להבין את פשרו, מביאים פסיכיאטרית (ג'וג'ו גיבס, "חיים שלמים") שתנסה לפענח אותו. הוא נפתח בפניה ומספר לה את סיפור חייו שהתחיל בילדותו בבית עם אב אלים ומתעלל ואח שנגרר אחרי האב. האב, שמנהל קרבות כלבים, מונע מהם אוכל כדי להפוך אותם לאכזריים יותר בקרב ודאגלס מאכיל אותם בהחבא. לאחר שאחיו מלשין עליו, אביו זורק אותו לכלוב לחיות עם הכלבים. אמו עוזבת את הבית ודאגלס נותר לבדו ומכיר את החברים החדשים שילוו אותו לאורך חייו.בהמשך אנו מלווים אותו לאורך תחנות בחייו - לאחר שנחלץ מהכלוב אך הופך לנכה, יוצר קשר עם שחקנית מקסימה בפנימייה בה הוא מתאהב ואותו היא מלמדת את רזי המשחק, מגלה את עולם הדראג ואוסף סביבו חבורת כלבים שמלווה אותו לכל מקום איתה הוא מתגורר במבנה נטוש – ואפילו מלמד אותם לשדוד בתים ולסייע לו בבישול. העניינים מסתבכים כשהוא נחלץ לסייע לאישה אליה נטפלת כנופיית רחוב ומסתבך עם גנגסטר רצחני.
כפי שמובן מתיאור העלילה, "דוג מן" הוא לא סרט "רגיל". הכל בו הוא אובר-דה-טופ, הדמות הראשית שנדחתה ע"י העולם ומוצאת בכלבים את הנחמה והאהבה אותם הייתה צריכה אינה קלה להזדהות ואף הופכת את הכלבים למכונות מלחמה רצחניות בעת הצורך. הוא נע בין דרמה, קומדיה שחורה ואקשן מוגזם, אין בו טיפת היגיון (בטח לא באופן שבו הכלבים מסוגלים לבצע פעולות שהרבה מעבר ליכולתם) וגם העמדה המוסרית שלו בעייתית, בלשון המעטה והוא חולק דמיון עם יצירה מוצלחת יותר כ"ג'וקר".ולמרות הכל, קשה שלא להתיק את העיניים מהמתרחש על המסך ו"דוג מן" מרתק לכל אורכו. תורמת לכך העלילה הלא שגרתית והאקסצנטרית במתכוון, הבימוי המיומן של בסון, הפסקול המוצלח, שכולל בין היתר את שירי אדית פיאף, ומעל הכל הופעתו של קיילב לנדרי ג'ונס שמשכנע כבחור שבני האדם דחו אך הכלבים הם אלו שאימצו לחיקם, ומעניק הופעה שהיא בו זמנית מוקצנת ומרגשת. גם הכלבים שלצידו, שכולם מבצעים את הטריקים בעצמם וכמובן שלא נפגעו בעת הצילומים, מסייעים לסרט להפוך לחוויה ייחודית לאוהבי ההולכים על ארבע.
ביזארי ומוגזם אבל לא משאיר אותך אדיש. אם נשים בצד את הדברים שלא עושים שכל, מדובר על סרט מרתק וגם קודר ומלאנכולי. השחקן הראשי בהחלט עושה את העבודה ודי תפור לתפקיד. כתב אישום חמור נגד האנושות. הצביעות,הבוגדנות והחמדנות, הן תכונות שלא קיימות בכלבים ולכן הוא החבר הטוב ביותר של האדם. ציון 7.5.
