סרטים שמציבים במרכזם דילמה מוסרית ומעמתים את הצופים עם השאלה – "מה אתם הייתם עושים?" יש למכביר – מ"שבילי התהילה" המופתי של קובריק, דרך "בחירתה של סופי" המציב דילמה בלתי אפשרית ועד לסצנה הקלאסית עם הג'וקר ב"האביר האפל". הסרט הצרפתי "הילד השישי" צועד במשעול הזה, אך עושה זאת בצורה הומנית, אינטליגנטית ולא דידקטית שהופכת אותו להרבה יותר מעוד מעשיית מוסר.במרכז הסרט שני זוגות נשואים. הראשון הוא פרנק (דמיאן בונר), סוחר גרוטאות צועני ומרים (ג'ודית שמלה) אשתו הנוצרייה המאמינה. השניים חיים יחד עם חמשת ילדיהם בשכונת קרוואנים בפאתי פריז בשולי החברה, כשפרנק שקוע בחובות ונכנס עמוק יותר לבוץ לאחר שהוא מרסק את הוואן שלו לאחר שוד שביצע חברו. הוא מחויב בתשלום 7,000 יורו, מאבד את כלי העבודה שלו ונאלץ לשלם גם לעורך הדין שלקח, ג'וליאן (בנג'מין לווארן).
פרסומת
לאחר שנודע לפרנק שאשתו בהריון נוסף, ומאחר והשניים קתוליים מאמינים שמתנגדים להפלות, הוא מבין שלא יוכל לפרנס את הילד ושגם כך המקום בקרוואן הקטן צפוף דיו. הוא הוגה תכנית – לתת את הילד לג'וליאן ולאשתו אנה )שרה ז'רודרו) בתמורה למחיקת חובותיו הכספיים ורכישת ואן חדש עבורו לעבודתו. מאחר ולא ניתן לעשות זאת בצינורות האימוץ המקובלים וההורים לא רוצים שהפעוט יידע שנמסר, ההצעה נפסלת תחילה על הסף.אך אט אט הרעיון מתנחל במוחה של אנה, שניסתה פעמים רבות להביא ילד לעולם עם ג'וליאן אך כשלה פעם אחר פעם. עורכת הדין מרגישה שחייה ריקים ללא ילד, ונפסלה גם ע"י מועצת האימוץ בעבר מאחר שהפסיכולוגית שנשלחה לאבחן אותה אמרה כי היא רוצה לאמץ את הילד כמילוי הוואקום בחייה וכי הדבר אינו בריא. אנה נחושה לעשות כל שביכולתה לממש את ה"עסקה" שהציע פרנק, גם אם הדבר ייעשה מאחורי הגב של בעלה – ויסכן את הקריירות של שניהם.
הבמאי לאופולד לגרן, בסרטו הראשון שזיכה אותו בפרס 'לומייר' לסרט הביכורים הטוב ביותר, מתאר את הדילמה שבמרכז הסרט ללא שיפוטיות, עם חמלה ודיוק ריאליסטי ואותנטי שמבין את מניעיהן של הדמויות השונות ואת המצב שהוביל אותן לביצוע הפעולה של סחר בבני אדם. הוא מתבסס על הספר "בכיים של הנהרות" מאת אלן ג'ספר וגם על ניסיון חייו כילד שאומץ על ידי אמו השנייה בגיל 6. מלבד שימוש מיותר בפסקול מרגש לקראת סופו, וייתכן שגם הסוף לא יתקבל בהתלהבות על ידי כל הצופים, לגרן מצליח ליצור דרמה קולחת ומותחת שמותירה את הצופה מרותק לכל אורכה.הוא נעזר בצוות שחקנים מצוין בהם לאוורן ("סה לה וי", "ז'אן דו ברי") כעורך הדין שמנסה לתמרן בין האהבה לאשתו והרצון לילד לבין חוסר הרצון להשתתף באקט לא חוקי ושנוי במחלוקת מוסרית, שרה ז'רודרו ("הסוכנות") כאשתו הפצועה והנואשת לילד בתפקיד שובר לב, דמיאן בונר ("עלובי החיים", "מסכנים שכאלה") שמצליח לעורר הזדהות עם דמותו של אדם צועני שנמצא בשולי החברה ורק רוצה לפרנס את משפחתו וג'ודית שמלה ("סוף האהבה"), שהייתה מועמדת לפרס שחקנית המשנה בטקס ה'סזאר', כאם שעושה את המעשה הבלתי אפשרי לטובת ילדה. התוצאה יותר מראויה לצפייה ומזכירה לנו שהמציאות מורכבת יותר מסיסמאות, להיות פחות שיפוטיים כלפי האחר ולראות גם את האנשים שבשולי החברה.
נושא כאוב שמסופר היטב. סרט קצר יחסית שבנוי כמו שצריך מההתחלה ועד הסוף. מעלה שאלה: האם קיימים מקרים לא חוקיים מבחינת הדין הפלילי ,שהם לא בהכרח פסולים מוסרית. זהו דיון פילוסופי עם נימוקים לכאן ולכאן. משחק מצויין ,כולל של שחקן שדומה להפליא ליוסי מרשק שלנו. ציון 7.5.
