התחת הזקן שלי ביקורת סרט

"לו יכולתם לומר משהו לגרסה הצעירה יותר של עצמכם, מה הייתם אומרים לה?״ - זו השאלה שמובילה את הסרט החדש של הבמאית הקנדית מייגן פארק, ״התחת הזקן שלי״. אחת לכמה שנים מגיעה דרמת התבגרות משעשעת שמצליחה לכבוש אותנו בפשטות שלה, סרטים כמו ״חורשות את הלילה" או ״קודה״ (שאפילו זכה באוסקר), מתחילים לעשות את דרכם בחזרה אל המסך הגדול ופורצים את הטייטל של ״סרטי אינדי לפסטיבלים״ כפי שהיו במשך הרבה מאוד שנים. הפעם, הייתה זו חברת ההפקות של מרגו רובי ״לאקיצ׳אפ״ שאחראית על להיטים כמו "סולטברן" ו"ברבי" כמובן, שמביאה לנו את אחד הסרטים המעולים והכובשים של השנה.אחרי שסחף את פסטיבל סאנדנס ועשה את הבכורה שלו בארץ בפסטיבל ירושלים עם אולם שלא הפסיק לחייך ולמחוא כפיים, אין ספק שניתן להכריז על ״התחת הזקן שלי״ כבר מעכשיו כסרט שמביא איתו בשורה נהדרת שרובי ובעלה טום אקרלי מנסים להוכיח כבר הרבה זמן - כשנותנים את המושכות לצוות נשי ברובו, מקדמים שוויון בתעשייה וקורים דברים נפלאים על המסך. מהתגובות של הקהל נדמה כי הוא נהנה לקבל סוף סוף סיפורים מזווית שחיכה לשמוע כבר הרבה מאוד זמן. על מנת לענות על השאלה שהוצגה קודם, גויסו שתי השחקניות הכי מהנות בהוליווד כרגע - אוברי פלאזה ("מחלקת גנים ונוף", "הלוטוס הלבן") והכוכבת העולה מייסי סטלה שלמרות הדמיון האפסי בין השתיים, מגלמות את הגרסאות המבוגרות והצעירות של אותה הדמות. אליוט (סטלה) בת ה-18 מבלה את השבועות האחרונים שלה בחווה המשפחתית לפני שהיא עוזבת לקולג׳. במסיבת הפרידה שלה מחברותיה הטובות הן מחליטות לעשות קמפינג בו יעברו לראשונה מסע פסיכדלי וינסו פטריות הזיה. התוצאה של אותו ניסוי מתגלה כמפגש בו אליוט הצעירה הפוגשת את הגרסה בת ה-39 שלה (פלאזה) למפגש משנה חיים.מצד אחד אליוט היא מתבגרת טיפוסית - שונאת את הכל סביבה ורק רוצה לצאת לעולם הגדול שמחכה לה, חסרת סבלנות למשפחתה ובזה לרקע ממנו היא מגיעה. מצד שני, היא מודעת לחסרונות שלה ומצליחה לכבוש לבבות עם האישיות הצבעונית שלה, הרבה בזכות ההופעה הנהדרת של סטלה. במקביל אליה, פלאזה מציגה גרסה מאופקת יותר, עם כובד רגשי שעובר בצורה נהדרת. אחרי רצף של שאלות ומבחנים כדי לוודא שזו אכן היא המבוגרת, אליוט מחליטה לנצל את המפגש כדי לאפשר לעצמה לשלוט בחיים שלה בצורה טובה יותר. בהמשך השתיים יעברו לקשר טלפוני שבו היא תקבל מספר עצות כמו ״התייחסי טוב יותר לאמא שלך״, ״בלי יותר זמן עם האחים הקטנים שלך לפני שאת עוזבת לקולג׳״ ואזהרה אחת חריגה על בחור בשם צ׳אד, אזהרה מפתיעה בהתחשב בעובדה שאליוט מגדירה את עצמה כלסבית. כל ההנחיות הללו יובילו אותה למסע אמיתי בו היא תיאלץ להתמודד עם השלכות החיים, אבל גם ללמוד להתאהב בהם מחדש ולנצל כל רגע.הקסם של "התחת הזקן שלי" טמון בפשטות שבו, שמצליח לשלב בתוכו מדרגים שונים של קומדיה לכל הגילאים. התסריט של פארק מצליח להגיע אל הלב העיקש של הצופים שלו, אנשים שגם אם כבר עברו את גיל ההתבגרות יש בהם עדיין חלק שבטוח שהם יודעים הכל טוב יותר מהמבוגרים. הסרט מאפשר לנו להוריד מגננות בצורת אגו או ציניות ולפתוח את הלב לשיעור משנה חיים, בעיקר כי הוא לומד לדבר בשפה של הקהל ולא רואה בזה כמשהו רע (למשל, הוא לא נוזף בצעירים על שימוש בסמים). יש לו השפעה על כולנו, אלה שחוששים מהעתיד ואלו שכבר בנקודה בה הם מרגישים שההזדמנות להגשים את עצמם חלפה. הוא מפציר בנו להבין שלא תמיד נוכל לשלוט על גורלנו וזה בסדר, כי כמו שאנחנו דואגים לעתיד אנחנו צריכים לדאוג גם לגרסת ההווה של עצמנו ולוודא שהיא נהנית מהדרך.ב״התחת הזקן שלי״ פארק מוכיחה שלא צריך יותר מתסריט טוב, הפקה פשוטה ומדויקת, צילום סוחף בגווני כחול של אגם בקנדה (קריסטן קורל, שצילמה גם את סרטה הראשון של פארק - ״The Fallout״) ושתי שחקניות שיידעו לשאת את המטען הקומי והפסיכולוגי שבו בצורה הטובה ביותר כדי ליצור את ממתק ההתבגרות המושלם. עם גישה חדשה לנושא שכבר ראינו בעבר, אין ספק שהסרט הזה והרבה מהמשפטים שבו - פאנצ׳ים או מסרים מרגשים כאחד - הולכים להפוך לקאלט שגור בפיהם של צופים רבים.