בסרטו החדש "כאב אמיתי" ג'סי אייזנברג מוכיח שהוא הרבה מעבר לשחקן טוב, הוא גם במאי מיומן ותסריטאי שיודע את עבודתו על הצד הטוב ביותר. בסרט הקולנוע השני במספר שהוא ביים וכתב יש את כל הדקויות שיכולות להיות לדמויות ואת ההבנה המשמעותית של הומור לצד כאב שחודר לתוך העצמות. מדובר בכאב שחווים גיבורי הסרט, בני הדודים המרוחקים זה מזה - בנג'י קפלן (אייזנברג) ודיוויד קפלן (קירן קאלקין) - בעקבות פטירתה של סבתם האהובה. יש גם כאב של מסע לפולין אחרי ההיסטוריה המשפחתית ויש כאב מההיסטוריה האישית של שניהם, מחייהם כגברים צעירים בניו יורק - כל אחד עם המטען האישי המורכב שלו. כפי שנגלה בסרט, לאחד מהם יש מטען הרבה יותר קשוח.לסרט יש נרטיב עלילתי פשוט למדי. בנג'י ודייויד הם בני דודים לקראת סוף שנות השלושים לחייהם. כאשר הם היו צעירים הם היו קרובים, אבל השנים הרחיקו ביניהם. בנג'י התחתן, הוא אדם אחראי עם עבודה מסודרת. הוא מעט ביישן ונראה שאוהב שהכל מתוקתק ומדויק כפי שהוא תכנן. אייזנברג כתב לעצמו את התפקיד המושלם למידותיו. לעומתו דיוויד הוא בדיוק ההפך. הוא ספונטני, ללא פילטרים, הוא מתיידד בקלות עם כל יתר חברי הקבוצה, הוא תזזיתי ולא מסוגל להיות באותו המקום זמן רב מדי. נראה שהוא לא ממש מודע להתנהגות שלו ואם הוא מודע הוא עושה עבודה טובה להסתיר זאת. כל הרעש והצלצולים אותם דיוויד יוצר מסתירים את הכאב שאוכל אותו מבפנים, כאב שהוא הרבה יותר מורכב מטיול שורשים בפולין.
פרסומת
הזוג המוזר מגיע לפולין ופוגש את עמיתיהם לקבוצה. המדריך הוא ג'יימס, בריטי מנומס וחביב שאיננו יהודי (וויל שארפ). יחד איתם נמצאים גרושה מלוס אנג'לס (ג'ניפר גריי - בייבי מ"ריקוד מושחת"), ניצול רצח עם ברואנדה שהתגייר וזוג פנסיונרים. ככל שהסיור מתקדם, כך דייוויד מתחיל לעורר אי נוחות לא רק אצל בנג'י שמורגל להתנהגות האימפולסיבית והאמוציונלית של בן דודו, אלא גם אצל כל הסובבים. דיוויד מאבד את הסבלנות שלו עם ההסברים של ג'יימס, מתעצבן על הנסיעה ברכבת למחנה הריכוז על כל הקונוטציות שלה ומעשן יותר מדי ג'וינטים. ההתנהגות שלו בסביבה הזרה מול חבורת האנשים שאיתם הם אמורים להעביר את הימים הקרובים מביכה את בנג'י ובודקת את גבולות הסבלנות שלו כלפי בן דודו.אייזנברג מביים את הסרט באיפוק ובצורה מאוזנת בין הטרגדיה להומור. הוא יוצר שני דיוקנאות משורטטים היטב, מובחנים בקפידה, מנומקים ומוסברים המבוססים בתוך המציאות המערבית העכשווית. מדובר בדמויות שכל אחת ואחד מאיתנו מכיר. אנשים המכילים בתוך תוכם כאב שרק הולך וגדל. כאב שהוא משותף לכלל החברה אבל גם תורשתי. כאב של מציאות מערבית, של רדיפה אחרי אושר חמקמק, שרודף אותנו ביום יום ובסופו מי שאינם חזקים מספיק פשוט נחתכים ומוצאים מתוך מרכז המעגל לשוליים. אייזנברג וקאלקין פשוט מעולים בתור צמד בני הדודים שאולי מגיעים מאותה משפחה ואותה סביבה, אבל כל כך שונים אחד מהשני. שניהם שחקנים מקצוענים והתפקידים האלו הם בהחלט משיאי הקריירה של השניים.
בעוד אייזנברג מצוין כבן דוד האפרורי, קאלקין הוא זה שגונב את ההצגה בתפקיד משני המותאם אליו כמו כפפה ליד. כל מי שצפה בסדרת הטלוויזיה "יורשים" לא יופתע מהדמות של דיוויד המזכירה באופי הבוטה שלה את הדמות של רומן רוי שסיפקה לקאלקין כבר מספר פרסים. אבל דיוויד הוא דמות מאוד שונה מרומן. היא הרבה יותר עדינה, עצובה וכואבת. הדיוקן של הגבר הצעיר הסובל מדיכאון קליני בגילומו של קאלקין הוא פורטרט נוגע ללב וגם אם אנחנו מאוד רוצים בסופו של הסרט להאמין לו שהוא יהיה בסדר, אנחנו מאוד פוחדים שהוא לא יהיה. התחושה הזאת היא הגדולה של אייזנברג כתסריטאי וכבמאי ושל קאלקין כשחקן."כאב אמיתי" עוסק בטראומה היסטורית, בכאב המלווה אותנו דורות קדימה ואחורה. הוא לוקח אותנו לטיול קטן שהוא גם טיול אפי. טיול לתוך ההיסטוריה שהוא גם טיול מודרני. טיול שורשים שהוא גם טיול אל העתיד, שבו אחד מהם ירצה לנסות להתקדם הלאה ואילו האחר לא יהיה מסוגל. במשך 90 דקות מדויקות להפליא מצליח אייזנברג לבצע את הלא יאמן ולקחת אותנו למסע אינטימי, אבל כל כך כללי שכל אדם שיצפה בסרט יוכל למצוא בו את עצמו. זאת מיומנות תסריטאית נדירה בסרט שהיה יכול להיות דיכאון בלתי נגמר, אבל מתגלה כשנון, רב גוונים ולעיתים קורע מצחוק. בו זמנית הוא גם מצליח להתגנב בשקט ולשרוט עמוק. בסרטו השני אייזנברג מתגלה כבמאי השולט במלאכתו ללא דופי והתוצאה היא סרט מלא ברגשות אמיתיים וכנים.
סרט שבו הצופה חייב להיות סבלני.
שני בני דודים יוצאים לטיול מאורגן, כדי להכיר את פולין בכלל ואת השואה שהתחוללה שם בפרט.
סבתם ניצולת מיידנק השאירה מורשת.
במסע האינטראקציה בינהם וחברי הקבוצה, מעלה דברים בין שניהם.
הרבה מלל בסרט, אך שווה לצפות.
סרט "כאב אמיתי" הוא עוד סרט במסגרת סרטים בנושא " השואה" עם התמקדות בבני הדור השני והשלישי לשואה,היוצאים לחפש בפולין(ובעוד מדינות) את שורשי המשפחה.הסרט שלעצמו איטי מאד ולא חף מרגעי שעמום.יתכן וחובבי הז''אנר ימצאו עניין בסרט.בעיני,אפשרי לוותר.
סיפורו האישי של ג׳סי אייזנברג שכתב,ביים ומשחק בסרט. שני בני דודים במסע שורשים בפולין ,שגדלו ואהבו את אותה סבתא וכל אחד עם זכרון אחר ממנה.מסע מרגש עבור שניהם שבסופו הקירבה ביניהם מתחזקת.
"כואב ומצחיק"
כאב אמיתי (עמוד סרט)
ג'סי אייזנברג
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות