לפני קרוב לעשור בטקס פרסי אופיר, נאמה שרת התרבות דאז מירי רגב והתעמתה עם הקהל. לפתע נצפה אחד הנוכחים מתקרב במהירות לבמה וכמעט שהגיע אל השרה עד שנעצר על ידי שומרי ראשה. זה רועי אסף, שכהרגלו היה מוכן ללכת עם האמת שלו עד הסוף. אסף, שמופיע בקולנוע, בטלוויזיה ובתיאטרון ב-15 השנה האחרונות, הוא אחד השחקנים והיוצרים המוכשרים בישראל וכעת מגיע לאקרנים סרטו "מופע טוטאל", אותו כתב וביים, שהוא סרט שאסור, אבל פשוט אסור להחמיץ.
העלילה, שמזכירה בחלקה את סיפורו של המורה אדם ורטה מ-2014 שעובד לסדרה המצליחה "שעת אפס", עוסקת באסי (רועי אסף), מורה לדרמה בבית ספר תיכון ביום ושחקן בערב בעיירה בדרום הארץ. אסף וצלמו סער מזרחי מפליאים להשתמש בלוקיישן כדי ליצור רושם של מקום שהוא כולו ספר ומתאפיין באווירה סוריאליסטית למחצה, בשמרנות ובאי-מוכנות החברה לקבל דעה אחרת ושונה מחוץ לקונצנזוס.
פרסומת
כשוויכוח עם תלמידיו של אסי הופך לאירוע שממנו ניתן להבין כי הוא מטיף להשתמטות משירות צבאי, כל העיירה כמרקחה וגם הקברט שאותו מוביל אסי בסכנת ביטול. המורה בוחר ללכת עם האמת שלו ולהפתעתו הוא הופך לסלב ולכוכב תקשורת. אסי אפילו מוזמן בסצנה צינית במיוחד להגיע לתיאטרון הלאומי שם נאמר לו כי יש סיכוי להפוך את המופע הנשכני שלו לעוד מחזמר שיהיה להיט והוא מבין שמהעיר הגדולה לא תבוא לו הישועה.אסי מנסה לשפר את איכות חייו ובונה בית בלב השממה. כל ההמולה מסביבו גורמת לו להתעמת עם אשתו (אורנלה בס) שמתמודדת למשרה ברשות המקומית. גם היא וגם הוריו של אסי לא מבינים מה קפץ עליו ומדוע הוא לא מוכן למתן את מסריו ולהיעלם לתוך החיק החם והמתקרנף של הקונצנזוס.
הסצנות המרשימות בסרט הן אלו שבהן אסי מעלה עם קבוצת שחקנים את המופע שלו שהולך וצובר תאוצה. לא צפיתי במופע "קברט טוטאל" שכתב והלחין אסף אבל ההתכתבות עם יצירות כ"קברט" ברורה ואסף עם האיפור על פניו הזכיר לי את דמות המנחה במועדון הקיט-קט בברלין בסרט "קברט".ברגע אחד מאחורי הקלעים לוקחת המצלמה פיקוד ומובילה את הצופה לרכבת הרים שעולה ויורדת במעמקי התפאורות. התחושה בסצנה המופלאה הזו היא של אופל שהשתחרר והתיאטרון (שהוא בעצם מתנ"ס מוזנח) הופך למפלט האחרון של אלו שמוכנים להגיד את אשר על ליבם ולא להיכנע ללחץ חברתי. בחברה הישראלית, במיוחד אחרי 7 באוקטובר, זהו מסר כמעט חתרני וכל הכבוד לאסף על מוכנותו ועל האומץ שלו להיות מטיף לעמידה על עמדתך המוסרית ולאי-התפשרות.הסרט, ובמיוחד סצנת הסיום היפהפייה שלו, מושפע לא מעט מיצירתו של פליני ומציג את אסף ושחקני ההצגה כמעין ארלקינו מודרניים. כשהם עוטים איפור על פניהם ומתחפשים, הם ממש הופכים לגיבורי על עם הגלימות המתנופפות שלהם - וגיבורי על כידוע הם אלו שבסוף מצילים את העולם מהרשעים. אל תחמיצו את "מופע טוטאל" סרט אמיץ ונוקב שמוסיף הרבה כבוד לקולנוע הישראלי.
הסרט מציג את השסע הפוליטי והחברתי מהצד השמאלי של המפה , אין אמירות חדשות שלא הכרנו , ישנו קטע- על הגג- שדומה מאוד באופן מחשיד למערכון מארץ נהדרת , אפרגן לדרך היחודית בהעברת המסרים - קירקסית .
סרט איטי, משעמם, נדוש, עוד דבר דומה לאותם קונפליקטים חוזרים ונשנים בקולנוע הישראלי : להיות הלום קרב, לחיות בעיירת פיתוח מול האגו התל אביבי, להיות מזרחי בישראל, מה מותר ומה אסור למחנך בכיתה, להביא מערכת היחסים עם האשה אל הקצה, לחיות עם בעיות כלכליות, להיות במערכת יחסים לא תקינה עם ההורים, הכל נופל על הגיבור שלנו- למזלו הוא קומיקאי, משחק לא משכנע, סצינות ארוכות מאותה זווית צילום
סרט מיוחד ושובה לב על שחקן יחיד הסוחף צוות שלם כדי ליצור מעין קאברט קרקסי יפהפה.היה קצר לטעמי וחבל שאינו מופיע בעוד בתי קולנוע.הרימו לסרט הישראלי כדי לעודד יוצרים נוספים.רועי אסף מצויין
רועי אסף
