סקרלט ג'הנסון משחקת בקולנוע כבר למעלה משלושה עשורים והפכה מילדה שחקנית לכוכבת גדולה בהוליווד. ג'והנסון לא מסתירה את מוצאה היהודי והתייצבה בעבר מספר פעמים לצד מדינת ישראל. ג'והנסון, כמו לא מעט שחקנים בעבר, החליטה שהיא רוצה לעבור לצד השני של המצלמה וסרטה הראשון כבמאית "אלינור הגדולה" יוצא כעת לאקרנים אחרי בכורה בפסטיבל קאן האחרון במסגרת המשנה "מבט מסוים"."אלינור הגדולה" מצטרף לגל של סרטים שעוסקים לאחרונה ביהדות באמריקה ("שבת מכה" ,"בין השמשות"). האם זו תגובה של היוצרים לגל האנטי ישראלי/יהודי ששוטף את העולם? אלינור, קשישה בת 95 (ג'ון סקוויב שחוגגת היום 96), חיה עם חברתה בסי (ריטה זוהר, "אהבתה האחרונה של לורה אדלר") בפלורידה. בסי היא אלמנה ניצולת שואה והיא משתפת את אלינור בזכרונותיה מאותה תקופה נוראה. כשבסי הולכת לעולמה, אלינור חוזרת לבית ביתה ונכדה בניו יורק (הסרט צולם באזורים בניו יורק שבהם גדלה ג'והנסון והוא טבול בלא מעט נוסטלגיה).
פרסומת
בתה של אלינור (ג'יסיקה האקט המצוינת) רק רוצה להיפטר מאמה המעצבנת ובין היתר מנסה לשכנע אותה לבלות זמן איכות במרכז הקהילתי היהודי הקרוב. שם בטעות אלינור מצטרפת לקבוצה של שורדי שואה והעלילה מסתבכת.במקביל נינה הצעירה (ארין קלימן), שלומדת עיתונאות ואיבדה לאחרונה את אמה, מנסה ללכת בדרכו של אביה העיתונאי (צ'יווטל אג'יפור הנהדר כהרגלו) ורוצה לעשות כתבה על אותם שורדי שואה. כך היא פוגשת את אלינור ושתי הנשים יפתחו יחסי חברות אמיצים.
ג'והנסון ניחנת ביכולת לביים ברגישות ובעדינות, אולם ניכרת בוסריות מסוימת בסרט שבמיוחד מורגשת בשילוב הלא תמיד מוצלח בין שתי העלילות הנוגעות לגיבורות. נינה מתאבלת על מות אמה ואביה הוא נוכח נפקד בחייה ואלינור מרגישה גם היא בודדה, אולם השילוב בין שתיהן לא תמיד משדר אמינות.הסרט נע בין קלישאות (דמות הרב היהודי, הבת מצווה שאלינור רוצה לעשות בגילה המתקדם) לבין רגעים נוגעים ללב שבעיקר עוסקים בזיכרון השואה ובהתמודדות עם שדי העבר. מי שבכל רגע נתון מצילה את הסרט מבינוניות היא ג'ון סקוויב שהיא לא פחות מתופעת טבע וכבר הרשימה לפני שנה בסרט "תלמה" שפתח את פסטיבל הקולנוע בירושלים וגם בעברה בסרט "נברסקה". סקוויב היא אמיתית וחיננית ובעיקר מלאה חיות ומצליחה להעביר לצופה דמות שהיא הרבה יותר מקוריוז או אקזוטיקה. כסרט ביכורים, "אלינור הגדולה" בהחלט מרשים רוב הזמן. אני בהחלט מצפה לסרטה הבא של ג'והנסון כבמאית.
סרט טוב המתאר מצב בו שתי חברות מבוגרות אחת יהודייה והשנייה גיורת שחולקות יחד מגורים עם קשר טוב של אחת עם השנייה.
כאשר היהודייה נפטרת הגיורת עוברת לגור אצל אצל הבת שלה.
היא מצטרפת לחבורה במרכז יהודי ומספרת על עצמה את מה ששמעה מחברתה ניצולת השואה.
החבורה מאמינה לה יחד גם סטודנטית הלומדת עיתונות ומכאן הנושא מסתבך.
סרט מעניין, מעלה זיכרונות, נוגע ללב.
מומלץ בחום.
סקרלט ג''והנסון בבימוי חייה! הסרט הזה לא משאיר את העיניים שלי יבשות במשחק נהדר עם תסריט מקסים, אנושי ונוגע ללב של טורי קאמן ג''ון סקוויב נותנת את הכל פשוט עם סיפור מרגש ונהדר אני אהבתי כל כך היא שחקנית פשוט נהדרת, משחק יפה! ועוד לא דיברתי שבטעות שכחתי את המטריה באולם 7 ברב חן גבעתיים כי חששתי שירד גשם למרות שלא היה שחשבתי שגם השמיים לא יישארו יבשים מדמעות אבל לא נורא תודה רבה! אז שיהיה לכם אחלה יום וסוף שבוע נעים!