בפעם הראשונה שראיתי את הסרט "סינמה פרדיסו" הייתי בכיתה ח', בקולנוע עמל שהיה אולם הקולנוע הגדול ביותר בעיר הולדתי כפר סבא. מאז שעריו נסגרו בשל הצלחתם המסחררת של האולמות הקטנים והלא נוחים של רשת גלובוס בקניון ערים במרכז העיר. החוויה של צפייה בסרט "סינמה פרדיסו" נחקקה בי לעד: זו היתה הפעם הראשונה שהזלתי דמעות כמו תינוק בסרט קולנוע. אחרי שנים של צפייה בשידורים חוזרים בטלוויזיה, פשוט כיף לחזור ולראות את היצירה הנוסטלגית הזו על המסך הגדול. אין ספק שגם עם ארכו המפוקפק, "סינמה פרדיסו" הוא אחד הסרטים המרגשים ביותר שנעשו אי פעם על אהבתם של אנשים לקולנוע.אחרי עיכוב מה מגיעה ארצה גרסת הבמאי המסקרנת והשאלה המרכזית היא האם אותם חמישים דקות שנוספו בגרסת הבמאי הן הכרחיות? לצערי הן בהחלט לא הכרחיות, אבל הן גם לא ממש פוגמות בחוויה הקולנועית שעדיין מצליחה לרגש. הבעיה היחידה היא שאנחנו מגלים שסלבטורה גיבור הסרט הופך לבמאי קולנוע מצליח בזכות שברון הלב שחברו אלפרדו יוצר עבורו ופחות בשל אהבתו לצורת האומנות המדוברת. מה שקצת פוגם בהנאה ומאיר את ההתרחשויות מהסרט הראשון באור הרבה פחות מתוק ואת אלפרדו באור הרבה פחות חיובי. הוספת הקטעים שהושמטו הופכת את היצירה הקלאסית לפחות מהודקת והאימפקט הרגשי בסצנה הקלאסית והמפורסמת הסוגרת של הסרט שבה סלבטורה צופה בקטעי הסרטים שצונזרו שנאספו על ידי אלפרדו לא גרמה לי ולחבריי להזיל דמעה.
פרסומת
"סינמה פרדיסו" הוא לא סרט אינטלקטואלי; האימפקט שלו פועל על הלב ולא על המוח, הגשת הסיפור על ידי הבמאי ג'וזפה טורנטורה פועלת על המישור הרגשי לחלוטין בדיוק כמו טלנובלה עסיסית אבל עם ערך מוסף של אהבת הקולנוע. אם בגרסה הראשונה לא ברור מה עלה בגורלה של אלנה ולמען האמת לא ממש אכפת לנו, כאן נצפה במפגש בין סלבטורה ואלנה שלושים שנה אחרי. נכון שהסרט הוא מלודרמה משודרגת שכיף לחזור ולצפות בה אבל האם המפגש הזה בעל ערך לסרט? אם הגרסה המקוצצת של המפיקים גרמה לסרט להתמקד באהבתו של סלבטורה לקולנוע כאן הבמאי גורם לנו להבין שאהבתו של סלבטורה לקולנוע היא תחליף לאהבתו הלא ממומשת לאלנה.טורנטורה לא השכיל להבין שהעברת המיקוד מהקולנוע לאשה רק יפגע בסרטו. התוצאה היא ברורה מאליה, אם בגרסה הראשונה הקהל מתייפח בסצנה הסופית, כאן הוא נהנה מהרגע אבל לא מתרגש. הסצנות הארוכות שמשוחקות היטב על ידי ז'אק פרין ואגנזה מנו לא מרגשות וכול האימפקט הרגשי מההלוויה ומהסצנות מילדותו של סלבטורה מתמסמסות לקראת הסוף. כך שהחוויה לקראת סוף הסרט הרבה פחות מרגשת אבל עם זאת עדיין מהנה.
למרות הכול גרסת הבמאי של "סינמה פרדיסו" לא מצליחה לפגום בהנאה ואין ספק שעדיין מדובר באחד הסרטים המרגשים ביותר בתולדות הקולנוע. הסרט שהצליח לגרוף שלל פרסים מהאוסקר המסחרי והוליוודי עד פסטיבל קאן האיכותי והאליטיסטי, מזכיר לנו עד כמה הקולנוע של פעם היה מרגש, אמיתי ויפה. אולמות הקולנוע הגדולים המלאים עד אפס מקום שהלכו ונסגרו לטובת קומפלקסים קטנים המיועדים לסרטים מסחריים בלבד או לטובת מכשירי ה DVD וערוצי הכבלים והלוויין. אין ספק שמדובר באחת החוויות הקולנועיות שכל אדם חייב לעצמו לפחות פעם אחת בחיים.
אין דברים כאלה. מרגש, מרגש, מרגש. סרט מושלם מכל בחינה שהיא.
10 בסולם הדוכס
שם:רות אלעדגיל:2122/11/2007 13:46:02
10/10
אני לא מכירה את הגירסה הקצרה אבל על הגירסה הארוכה אני יכולה להגיד רק דברים טובים ! סרט מעולה ! קולנוע משובח ! הרבה זמן לא נהנתי כל כך מסרט . ובאפן אישי הדמות של אלפרדו בסרט הכי מרגשת בעיניי!
שם:ben hakimגיל:1815/02/2005 19:53:13
10/10
חובה להתריע בפני הצופים,
כי גרסת הסרט המוקרנת כעת בבתי הקולנוע היא הגרסה המלאה
והארוכה יחסית של הסרט - כ 170 דקות. (שעתיים ו - 50) כמעט שלוש שעות. הביקורת שלי הייתה על הסרט הקצר יותר, הגרסה שיצאה ב - 89. הארוכה מתישה מאוד ודי משעממת לקראת סופה. כדאי לראות את הקצרה.
לתשומת ליבכם!