לאחר שקטלתי את בילי אליוט, החלטתי לשבת ולעדכן אתכם בסיבה האמיתית לכך. בילי אליוט הנו סרט יפה, אבל בהשוואה הבלתי נמנעת בינו לבין הסרט הזה, הוא פשוט מחוויר לעומת "שמי אוקטובר", בו מחיתי דמעה כשסיימתי לראותו. ל"שמי אוקטובר" עשו עוול גדול, ואני איני היחיד הסבור כך. סרט זה, בשל יחצ"נות מזעזעת ברשלנותה, לא זכה לכבוד הראוי לו, והגיע הזמן שמישהו ינסה לתקן קצת את העוול. כמובן שעבדכם הנאמן נרתם למשימה...הסיפור הוא סיפורו האמיתי של הומר היקם, בן למשפחת פועלים בעיירת הכורים קולווד שבוירג'יניה המערבית. "המסלול האידיאלי" של כל בני העיירה הוא סיום בי"ס תיכון והתחלת עבודה במכרות הברזל - באמריקה הישנה והטובה, בה עוד האמינו שתעשיית המכרות היא זו שתשנע את הכלכלה האמריקנית לעולם. למעשה, הומר, אשר עוקב בהתרגשות אחרי שיגור הלוויין הרוסי "ספוטניק" לחלל, מגייס שלושה מחבריו, ובעידודה של מורה חדשה בבית ספרו (לורה דרן, בתפקיד מעולה), הם מנסים להתגבר על מכשולים רבים, ולבנות כן שיגור רקטות, אשר יצעיד אותם אל ניצחון בתחרות המדע הארצית. אלא מה? אביו הקשוח והשמרן של הומר (כריס קופר), שהנו מנהל צוות העבודה במכרה המקומי, סבור שייטב לבנו אם יוציא את הג'וקים מהראש, ויתמקד בלימוד עבודת הכרייה, שכן גבר אמיתי לדידו הוא זה הדואג לעתיד - לפרנסת משפחתו.
פרסומת
המארג העלילתי דומה להפליא לזה של בילי אליוט, אולם אל תטעו - סרט זה יצא שנתיים לפני בילי אליוט. ויתרה מכן, הוא פשוט מקסים יותר. המשחק פשוט מרגש, הדמויות אותנטיות, וקשה שלא להיקשר ולהיסחף אל תוך העלילה. כשמבקרים פולטים את הקלישאה "ניצחון הרוח האנושית" כדאי שהם קודם כל יראו את הסרט הזה על מנת לקבל אומדן ראוי. הבימוי של הסרט הנו יעיל, אם כי חסר השראה מיוחדת, והסרט תומך יסודותיו בעיקר על התסריט המעולה שלו. ראוי לציון הוא כריס קופר, עוד שחקן אופי מעולה שבהוליווד פשוט התעלמו ממנו במשך שנים, ורק לאחרונה זוכה לעדנה בשלל סרטים, ואף מסחריים בינם (אמריקן ביוטי, פטריוט). פשוט היה לי קשה לחשוב על מישהו שיכול היה לגלם את התפקיד יותר טוב ממנו. גם לורה דרן מפגינה משחק מעולה ומלא חמימות.מה אהבתי בסרט במיוחד? את האופטימיות, את האהבה העזה והאמונה שהוא משדר ביכולתו של האחד, ומעל לכל - את מערכת היחסים המורכבת של הומר עם אביו - מערכת שלמרות רציפותה חיכוכים וקשיים, הנה מערכת של אהבה וחום. מערכת יחסיהם של הומר ואביו מסמלת יותר מכל מערכת של אב ובנו, המאמינים כל אחד בדרכו שלו, ועם זאת מכבד האחד את רעהו, ברגעים הקטנים והקשים ביותר העוברים על שניהם, ונרתם למען מה שהשני מאמין בו מתוך אהבתו אליו.
ראוי לציון הוא במיוחד השחקן ג'ייק גילנהאל, המשחק את הומר - שחקן צעיר, לא מוכר, אשר נראה כי זהו תפקידו הראשי הראשון הגדול, והוא אכן הוא עושה אותו כהלכה. השחקן בעל פני הינוקא, משדר אופטימיזם טהור, ועם זאת אינו גורם לצופה להרגיש שמדובר באופטימיזם ובאידיאליזם מוגזם, אלא אדרבא - הוא גורר את הצופה להרגיש שוב, שהוא עצמו יכול להגשים את חלומותיו - אם רק ירצה.לסיכום: משפחתי, פצצת מוטיבציה, מרגש, עשוי היטב. 9 בסולם יגאל.
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות