אלפא דוג ביקורת סרט

סרטו של הבמאי ניק קסאבטס ("היומן"), שכב על המדפים בהוליווד והעלה אבק במשך שנה. הוא חיכה לאור ירוק מבית המשפט בקליפורניה כדי שיאשר את יציאתו לבתי הקולנוע. המחלוקת סביבו התחוללה בגלל שהוא מבוסס על מקרה הרצח משנת 2000 של ניק מרקוביץ בן ה-15 בגלל שאחיו היה חייב כספים לסוחר הסמים השכונתי, ג'סי ג'יימס הוליווד (איזה הורים קוראים לבנם על שם רוצח?). החוטף והרוצח נמלט והיה במשך מספר שנים למבוקש הצעיר ביותר עד שנתפס במרץ 2005 בברזיל.רגע לפני שהסרט יצא לבתי הקולנוע העבריין ומשפחתו פנו לבית המשפט כדי שימנע את הפצת הסרט כדי לא לפגוע בסיכוייו של הנאשם למשפט הוגן. השופט חשב אחרת וטען שהסרט לא צפוי להטות את דעת המושבעים. לאור הפתיחה החלשה של הסרט בארה"ב ספק אם המושבעים ילכו לראות את הסרט בבתי הקולנוע.

אני מנסה לנחש מדוע סרט כמו "אלפא דוג" עם שני כוכבי קולנוע ותיקים ברוס וויליס ושרון סטון, כוכב פופ ואליל בנות בשם ג'סטין טימברלייק ואסופה מרשימה של שחקנים צעירים ומרשימים בהם אמיל הירש (התמיד מעולה), בן פוסטר (בהופעה מוגזמת) והתגלית אנטון ילצ'ין המופלא - כושל גם בקופות וגם זוכה לקבלת פנים פושרת אצל מבקרי הקולנוע. הצרה המרכזית של הסרט "אלפא דוג" היא שהוא סרט זרם מרכזי. מצד אחד הוא מאוד רוצה לעשות המון כסף ולכן האלימות והמיניות שלו מאוד לא מזעזעים. השחקנים נקיים מדי. היחיד שבאמת מפחיד ולא באשמתו הוא בן פוסטר המגלם את ג'ייק מזורסקי הנרקומן שאחיו הצעיר נחטף ובעקבות זאת יוצא למסע הרס מפחיד למדי. נראה כאילו קסאבטס צפה בסרטיו של לארי קלארק והחליט ליצור גרסת אמצע דרך לסרטיו האלימים והמיניים על בני הנוער האמריקאים.לארי קלארק התפרסם כצלם סטילס המתעד בני נוער בסיטואציות בעיתיות כמו צריכה סמים וערום. לעת זקנה בשנת 1995 הוא עבר לקולנוע וביים את "קידס" השערוריתי העוקב אחרי קבוצת בני נוער בניו-יורק המקיימים יחסי מין ללא קונדום, שותים אלכוהול, מעשנים סמים ובעיקר עושים כלום. אליהם הצטרפו "ילד רע" ש"אלפא דוג" נראה כמו העתק חיוור שלו, ו"Ken Park" השערורייתי עד מאוד שמכיל סצנות מין מפורשות ואלימות גרפית מחרידה. אפילו סרטו האחרון והמסחרי למדיWassup Rockers בהפקתה של שרון סטון נועז הרבה יותר. כאשר צופים בסרטיו של קלארק החוויה הקולנועית מסחררת ועוצרת נשימה. כאשר צופים בסרטיו רואים קולנוע, וזאת למרות שמדובר בסרטים בעיתיים שלעיתים עשויים מבחינה טכנית ברישול המרגיש מכוון היוצר תחושה ריאליסטית מבעיתה. לעומת זאת "אלפא דוג" המזכיר מבחינת העלילה את סרטו "Bully" (בעברית הוא נקרא "ילד רע"), הוא מלוטש מבחינת צילום. הוא כול כך נקי שלעיתים נראה כאילו השוטינג סקריפט נלקח הישר מסרט טלוויזיה של הולמרק. בקיצור אם לא היו התפרצויות הזעם של בן פוסטר, כמה רגעים של אלימות עם קצת דם פלוס סצנות סקס עלובות, זה היה נראה כמו סרט טלוויזיה זול.אחד הדברים המרשימים בסרט הוא דווקא עבודת המשחק הצנועה והמוצלחת למדי של צוות השחקנים הצעירים. קשה לי לנחש האם ג'סטין טימברלייק עומד להפך לכוכב קולנוע או שחקן מוצלח. הוא היה מקצועי אבל לא השאיר חותם מיוחד. אמיל הירש שהיה מעולה ב"גיבורים דמיוניים" ו"איזה מין שכנה" מרשים גם כאן. בן פוסטר שבדרך כלל טוב מאוד, איבד את הצפון ופשוט משתולל בכול שנייה שיש לו על המסך. אנטון ילצ'ין הוא התגלית האמיתית של הסרט, התמימות הקסומה שהוא משדר הרצון העז שלו לא לפגוע באחיו, הם הדבר היחיד הכובש והאמיתי בסרט הזה."אלפא דוג" רוצה להציג לקהל הצופים דור צעיר, ריק, מפונק, מנוכר ובעיקר משועמם. ההורים עובדים או עסוקים עם עצמם ולכן הילדים יוצרים לעצמם עולם אלטרנטיבי מסעיר ורוויי הרפתקאות הקשורות, איך לא, למין וסמים. מה שנראה כמו משחק ילדים מסתבך והופך לטרגדיה שתגרום צער וכאב לכול המעורבים בה. ההורים יגידו שלום לילדיהם, הילדים ימותו או ירקבו בכלא, והבנות שהיו מעורבות יצטערו על כך שהן לא פעלו כאשר יכלו לעשות זאת. למרות חיבתי לסרטים מסוג זה לא הצלחתי להרגיש מעורבות רגשית ונשארתי מנוכר למתרחש על המסך. עכשיו נשאר לי רק לדמיין מה לארי קלארק היה גורם לטימברלייק לעשות.

הקדירה The Pot Au Feu חדש 2024

נפש אחת One Life חדש 2024

אנטומיה של נפילה Anatomy of a Fall חדש 2024

דוג מן Dogman 2023 2024

הפילגש The Other Widow 2024

אזור העניין The Zone of Interest 2024

מטפלות בעניינים The Nannies 2024

תכנית א' Plan A 2024

נשארים לחג The Holdovers 2024

הבית ברחוב פין The House on Fin Street 2024