ילדי ראש הממשלה - עונה 2

Yaldei Rosh Hamemshala 2 Series Review

יאיר פרי על "ילדי ראש הממשלה - עונה 2":
"סדרה עם דמויות ושפה ייחודיים ומקום ראוי בפנתיאון הדרמה הישראלית"

שתף/י

משחק רמי הויברגר מיכאלה עשת אלונה טל לי בירן גילה אלמגור אוולין הגואל שי אביבי נינה קוטלר

ישראלי

ביקורת סדרה לילדי ראש הממשלה - עונה 2 מאת יאיר פרי | מבקר קולנוע וטלויזיה

ציון המבקר

"בוגר וראוי"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

9.2/10

מדד פופולריות

3.5/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

זהירות-ספוילרים! העונה הנוכחית של "ילדי ראש הממשלה" נפתחה, עבורי, באכזבה. לעונה הראשונה היה פינאלה מצוין שהבשיל בשקט ובעדינות. הסדרה נפתחת בהשבעתו של שאול אגמון (רמי הויברגר) לראשות הממשלה וכניסתו לבית ראש הממשלה בירושלים עם אשתו דיתי (מיכאלה עשת), בתו הבכורה לבי (אלונה טל), המתחילה לעבוד אצל אביה ובנו הצעיר גולן (לי בירן). העונה הראשונה התעסקה בעיקר בתלאותיהם של משפחת אגמון בבית ראש הממשלה על סך העובדים, המאבטחים, החלונות הממוגנים, המצלמות והפיכתם של חייהם לנחלת הכלל. השינוי גובה את מחירו על המשפחה ומגיע לשיאו בהתאבדותו של אביו של שאול (שמוליק עצמון) באמצע העונה. טיוח ההתאבדות על ידי ראש הממשלה ואמו (גילה אלמגור), נעשה תוך שימוש ציני וחסר רגישות בבת לבי. לקראת סוף העונה, הסקנדל מתגלה, בעיקר לדיתי. אז מתערערים היחסים בבית, הזוג הראשון מתעמת בריב אלים ולבי בורחת מאביה ללונדון. העונה הראשונה של 'ילדי ראש הממשלה' לא שיחקה בז'אנר 'סיפור קטן של אדם קטן' שאנחנו כל כך מכירים, ועשתה זאת בכבוד. את מה שחסר לה בעומק או יצירתיות היא השלימה בהגיון פנימי ובהתייחסות רצינית לעצמה מבלי להתנצל על קיומה.לכן תוכלו להבין את אכזבתי כשהעונה החדשה התחילה בתחושת 'חזרה לשגרה' מאולצת. עברו שלושה חודשים, הבת חזרה לגור אצל הוריה אחרי שאביה 'התקשר וביקש יפה' וגם דיתי משחקת את תפקיד הרעיה עד תום כהונתו של שאול, לאחר שהשניים חותמים על הסכם. נראה ששכחנו את כל מה שקרה בעונה הראשונה כששאול מתמודד עם אתגרים חדשים- חברי כנסת תככנים, הצעות חוק מאיימות (כמו זו לשחרור יגאל עמיר), ושובו של עמי (שי אביבי) חבר ותיק המופיע ומסתיר סוד. בקושי הורגשה התייחסות למשקעים הרגשיים בין בני המשפחה ודעת כולם הוסחה בעקבות אירועים חדשים וחיצוניים. בקיצור, אותה סדרה, כיוון אחר וכלום לא קרה. המשחק עדיין משובח ונראה שהליהוק כולו, מראש הממשלה, דרך משפחתו, ועד היועצים (מרינה מקסימילאן בלומין ורותם קינן) והעוזרים (אוולין הגואל, נינה קוטלר ושרון אלכסנדר) מדויק ומותאם. גם הבימוי מוקפד מתמיד (העונה עבר שרביט הבמאי מאלון בנארי לניר ברגמן) ועם זאת, את הפרק הראשון של העונה השנייה סיימתי מבואס, כאילו לקחו ממני את הדמויות שלמדתי לחבב ושאת מסען עברתי איתן.

במהלך העונה עובר הפוקוס מיחסי המשפחה לתלאותיו הפוליטיות של שאול, המתישות ומייסרות אותו עד שהוא על סף שבירה. במקביל, הוא ואשתו משמרים את הסטטוס קוו המוזר שלהם, שניהם מנהלים רומנים שונים, בנו הצעיר שזהותו המינית לא ברורה מתחתן בחתונה הזויה עם בחורה הזויה (דניאל ג'יידלין(, ולבי מנסה לייצר מערכת יחסים יציבה עם גבר יציב (אבשלום פולק). הכול לכאורה יציב, אך הכול מתפרק מול העיניים.למרות זאת, ככל שהעונה מתפתחת, נראה שהתחושה הראשונית של 'מה שקורה כאן לא בסדר' הופכת להיות יותר מאפיין של הסדרה מביקורת עליה. כלומר, המקום המוזר, התלוש והבלתי אמין שהעונה מתחילה בו, מתגלה כיותר החלטה מטעות. ברגמן לוקח את העונה שלב אחר שלב מעולם כמעט-אמריקאי-כמעט-זוהר לכיוון דרמה אפלה יותר, מוזרה וכמעט סיוטית, שמתפתחת כמו נדודי השינה המייסרים של ראש הממשלה. ואז הגיע סוף העונה וקנה את ליבי. דיתי, שניהלה רומן עם עמי, חברו של שאול מצבא, בעודו גוסס מסרטן סופני, נפתחה השנה למיני חוויות רוחניות. בסוף העונה, לאחר שהיא מגלה את חלקו של שאול במותו של עמי, היא מפנה אל בעלה מטפל אנרגטי. המטפל מתרה בשאול שיהיה כנה עם עצמו, יעשה רק את הדברים שהוא אוהב ויעיף את הדברים שעושים לו רע. הדבר הראשון ששאול רושם בעמודה הוא- 'פשרות'.

מאותו רגע, מתחיל הסטטוס קוו המוזר והלא יציב שנוצר מתחילת העונה להישבר והפנים האמיתיות של כולם נחשפות. שאול מפסיק לנסות להיות 'הבחור הטוב' שיועציו מנסים להפוך אותו להיות - הוא יוצא ומשקר ללא בושה לעם כולו תוך הכפשת שמו של חברו המת, תוקף כל ניסיון לשינוי עממי דמוקרטי ואף מכניס לממשלתו בתפקיד בכיר את הח"כ השנוא עליו כדי להשאר בשלטון. כי כזה הוא שאול אגמון, וכזה תמיד היה. גולן אגמון מצהיר בגאווה על מה שדמויות שונות ניסו להוכיח לו שהוא לא- צעיר מנותק ואפתי שלא אכפת מכלום, לא ממשפחתו, לא מזהותו, לא מאשתו, לא מצדק ולא מהעם שלו. לבי אגמון מגלה שהיא לא יכולה להיות גם 'הילדה של אבא' וגם להיות עם רגל אחת בחוץ. היא משלימה עם מה שהיא באמת- מעריצה עיוורת של אביה שנצמדת אליו באקט של הרס עצמי, כמו הבגידה עם האקס (איתי תורג'מן) תוך התבוננות במראה.גם אלין (מקסימיליאן בלומין) מבינה שהיא לעד תהיה העוזרת שמאוהבת בבוס שלה, תסתיר עבורו את סודה ותאכל את הלב בבכי במעלית. רק דיתי זוכה לאיזושהי גאולה חיובית בתהליך ההתחברות אל עצמה כשהיא מוותרת על ההסכם המוזר ועוזבת את בית ראש הממשלה ואת שאול, והשניים נפרדים בחיבה ובהכרה הדדית זה בזה.בזכות העולם המסויט וה'בין לבין' שברגמן יצר במהלך העונה, הוא מצליח להפוך את הסיום, בו מתחולל הרע ביותר עבור רוב הדמויות (וכל עם ישראל), למצב חיובי יחסית שבו כולם משלימים ונאמנים לזהותם, לטוב ולרע. כלומר, על פי "ילדי ראש הממשלה 2", גם אם מתגלה משהו הרסני או מכוער, זה עדיין עדיף על הסתרה לא אותנטית, כואבת ומתישה. אי אפשר שלא לחשוב למה התכוונה אחת מיוצרי הסדרה נעה רוטמן, נכדתו של ראש הממשלה ז"ל יצחק רבין, כשבנתה עונה בה ראש ממשלה (ימני) מגלה שהוא לא יכול להסתיר את פניו האמיתיות והשקרניות גם לא מעצמו. אבל העונה הזאת מעניינת לא בגלל המסרים הפוליטיים שבה, אלא בניסוי האנושי האינטנסיבי שלה. "ילדי ראש הממשלה" התבגרה השנה מסדרה נעימה ומכובדת אך חסרת עומק שצועקת 'גרסא ישראלית ל', לסדרה עם דמויות ושפה ייחודיים ומקום ראוי בפנתיאון הדרמה הישראלית.

יאיר פרי | מבקר קולנוע וטלויזיה

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י