צומת מילר

Miller's Crossing Series Review

מתן יניב על "צומת מילר":
"סדרה מצחיקה שמהווה הישג נוסף בקריירה של מילר "

שתף/י

משחק אדיר מילר מירי אלוני אברהם סלקטר גל זייד אדווה בולה

ישראלי

ביקורת סדרה לצומת מילר מאת מתן יניב | כתב אתר סרט

ציון המבקר

"לא מתוחכם ומצחיק"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

8.1/10

מדד פופולריות

3.8/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

הסדרה "צומת מילר" (כשם סרט הפשע המצוין של האחים כהן), שהסתיימה בשבוע שעבר, מספרת את סיפורי היום יום שחווה אדיר מילר בחייו האישיים והמקצועיים. היא עוקבת אחר יחסיו עם עופר, סוכן בעייתי וצעקן בסגנון של ארי גולד מ"הפמליה", אשתו, פסיכולוגית שמארחת לא מעט מפורסמים דיכאוניים, הוריו, דמויות של הפולנים המצחיקים והטיפוסיים ביותר, בנותיו, שסובלות מלא מעט פדיחות מצד אביהם, וכמובן חייו של מילר בתעשיית הסלבס. עוד לפני הסדרה הטריילר עורר אצלי ציפיות. תמיד נהניתי מצורת ההומור היום-יומית של מילר וכמובן שהייתי צופה אדוק של "רמזור" כמו כנראה כל מי שקורא את הסקירה הזו. אבל לא עקב זה התעוררו אצלי ציפיות, אלא בעקבות הרעיון שהוצג בקדימון. מה הרעיון? המוני מפורסמים שעושים צחוק מהתעשייה, סוכן עצבני, משפחה מתוקה וכוכב ראשי שעושה צחוק מכולם. צצה לי בראש מין גרסת PG-13 ישראלית ל'הפמליה'.

בפרק פתיחת העונה סופקה לה הסחורה. ראיתי אותו במשך 3 פעמים וכל פעם יותר הצחיקה אותי מהשנייה. זה רחוק מ"הפמליה" הישראלית וזה הרגיש יותר כמו הסדרה הנוספת שאדיר מילר כתב אבל אין ספק שהפרק הביא משהו רענן לצפייה. הדמויות חמודות להפליא ומעוררות הזדהות, הרבה אזכורים לתרבות ערוץ 2 ובעיקר ל"רמזור", גורי אלפי הדיכאוני ואסי כהן שכרגיל גונב את ההצגה בשלמותה.

כבר מפתיח הסדרה המלווה בשיר נוראי של מוקי (בואו פשוט נפנה ללהקת Useless ID וזהו?) קפצתי ישר למסקנה- אדיר מילר הוא הכותב הקומי הטוב ביותר בישראל כיום. הוא לא מפחד לשחוט פרות קדושות, לכעוס על הציבור הישראלי ועדיין, מצליח לעשות זאת בחן ובהומור. בפתיח המדובר, מילר לקח כנושא את תמונות הסלפי שנוהגים לעשות עם המפורסמים. מה שעבורנו נראה כפעולה פשוטה ומלהיבה, עבור מילר זה מטריד ומביך, לפחות לפי איך שהוצג בפתיח. ברוב הסדרות היה הגיבור מתלונן, מקלל וזה היה יכול להיבנות על גבי פרק שלם. במקום, במשך דקה נטולת דיאלוגים, גיבור הסדרה איננו עושה יותר מפרצוף מבואס ועייף. כבר שם הבנתי לחלוטין את מה שמילר מנסה לומר. הביקורת עברה והיא עברה בחן ובצחוק.

הבעיות התחילו לצוץ בפרקים הבאים בסדרה. נכון, היו כמה פרקים שהצליחו בעבודתם, כמו פרק קרב עם טל מוסרי ופרק שבו אדיר חובר לבמאי פסטיבלים שמאוד אוהב סצנות אווירה. לעומתם, עומדים פרקים שצלחו פחות כמו פרק על עורב שאורב לאדיר, פרק שבו אדיר לוקח את הבת שלו לסרט ה"מסור 17", פרק שלם שהינו מחווה לשלמה ארצי וכמובן פרק השוטרים המפורסם.

מה שמילר מנסה להראות הוא שחיי הזוהר שלו אינם שונים וקלים יותר מהחיים של אזרח ישראלי נורמטיבי והוא מעביר את זה מצוין. הבעיה היא שמילר כל כך עסוק בלספר את הסיפורים המצחיקים שקורים לו כל יום, שהוא שוכח לשמור על אחדות העלילה - התחלה, אמצע וסוף. אין שינוי משמעותי בין תחילת פרק לסופו ואין שינוי משמעותי בחייו של הגיבור בין תחילת הסדרה לבין סופה. אין כאן הרבה מקום לתחכום. רוב הבדיחות של "צומת מילר" נשענות על גסויות, סטיגמות (פרק השוטרים כבר אמרתי?) וצחוקים על חייהם הסודיים של הסלבס(טל מוסרי בקרב אגרוף כמובן). ב"צומת מילר" הוא שם דגש יותר על כמות הסיפורים ופחות על פיתוח הסיפורים. זהו דבר שדוחק הצידה את התחכום וגורם לו למצוא דרך גסה וישירה יותר להעביר את הביקורת. לעומת שאר הסדרות שיצאו בשנה האחרונה, "צומת מילר" היא סדרה שפונה לכל ישראלי. אפילו אדם שלא שמע עליו יוכל להזדהות עם ההומור העצוב של מילר והביקורת הסאטירית שלו. סך הכול מדובר בעונה ראשונה, שבה מילר עוד מאוד מושפע מעבודתו על "רמזור". זו לא מסוג העונות שבזכותם הסדרה תימכר לחו"ל או תיזכר לדורות, אבל עדיין מדובר בהחלט בסדרה מצחיקה שמהווה הישג נוסף בקריירה עמוסת ההישגים שיש למילר.

מתן יניב | כתב אתר סרט

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י