גומורה: ביקורת פרקי פתיחת העונה החמישית

Gomorra Series Review

אור טילינגר דה קרבליו על "גומורה: ביקורת פרקי פתיחת העונה החמישית":
"שומרת על רמת אמינות ומתח גבוהה במיוחד"

שתף/י

משחק מרקו ד'אמורה פורטונטו צ'רלינו סלבטורה אספוזיטו מריה פיה קלצונה מרקו פלבטי

פשע

ביקורת סדרה לגומורה: ביקורת פרקי פתיחת העונה החמישית מאת אור טילינגר דה קרבליו | כתב

ציון המבקר

"חזקה ומותחת"

דירוג הגולשים

0/10

מדד פופולריות

3.5/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

"גומורה" דרמת הפשע האיטלקית חוזרת לעונה חמישית ואחרונה. הסדרה מבוססת על רב המכר הבינלאומי של העיתונאי רוברטו סביאנו (שערך מחקר ארוך ומעמיק על ה"קאמורה" – ארגון הפשע השולט בנאפולי) ועל הסרט "גומורה" של מתיאו גארונה - שגרף את פרס האוסקר האירופאי ופרס חבר המושבעים בפסטיבל קאן. מאז עלתה לאוויר בשנת 2014, רכשה לעצמה סדרת הפשע ההיפר-ריאליסטית כבוד רב וקבעה רף חדש בתעשיית הטלוויזיה האיטלקית כשהפכה לסדרה המצליחה ביותר שיצאה מארץ המגף. היא שברה שיאי רייטינג, הפכה ללהיט ברשתות החברתיות ונמכרה לשידור ליותר מ-200 מדינות. הסדרה ידועה בעיקר בשל שילוב אלמנטים מהניאו-ריאליזם כשהיא מכילה בתוכה רבדים מז'אנרים נוספים שנותנים לה נופך וניחוח בינלאומי. הריאליזם העגום ב-"גומורה" מצליח לייצר אמינות באמצעות תחקיר מעמיק ותסריט מהודק ולהציג את מלחמת הכנופיות שניהלו הקאמורה בשכונת סקמפיה בעיר נאפולי באופן מהימן. הסדרה למעשה משקפת את אותה דינמיקה של מלחמת כנופיות שנמצאת גם בערים גדולות כמו פריז, מנילה, קהיר, מקסיקו סיטי, שיקגו וברזיל.

מבחינה עלילתית, העונה האחרונה לוקחת את שתי הדמויות הראשיות שלה - צ'ירו די מרציו (בגילומו של השחקן שהפך גם לבמאי הסדרה, מרקו ד'אמור) וג'נארו "ג'ני" סבסטנו (סלבטור אספוסיטו) אל אותה נקודת מפגש בסיומו של סרט הטלוויזיה/ספין-אוף "בן האלמוות". עלילת הפרק הראשון של העונה החמישית מתמקדת באקספוזיציה שקדמה למפגש זה שהתרחש ביניהם באזור התעשייה של ריגה. בסיום העונה השלישית כזכור, ג'ני משוכנע שהוא הרג את צ'ירו על הסירה מול חופי נאפולי. "תחייתו" מחדש של צ'ירו, היא למעשה הדרך של ג'ני להשתחרר מכבלי האשמה שליוו אותו עד לאותה נקודה שמעוררת בו את הרצון לקום ולכבוש מחדש את מעמדו שהתערער (חיצונית ופנימית) בזמן שנאלץ לרדת למחתרת ולהיעלם. בפרקים הבאים, המתח בין ג'ני לצ'ירו מורגש כמעט בכל שוט משותף של שניהם יחד. מערכת היחסים בין שתי הדמויות, שנתפסו בעיני עצמם כשני אחים והחברות שלהם עמדה לא פעם במבחנים רבים, מגיעה לשיאה בעונה זו כאשר הקו בין אהבה לאיבה ובין שלום למלחמה בין השניים הוא כל כך דק וכידוע בעולם של "גומורה", השלום הוא זמני והמלחמה מתמשכת עד הנקודה של להיות או לחדול. שני הגיבורים לכודים במאבק התמידי שלהם למען אישור עצמי, בהישרדותם, בעבור "הנתח" הגדול ביותר וכמובן הכבוד והכוח. כשהם מביטים אחד אל השני הם מזהים את עברם כמו את גורלם המשותף ונושאים את משקל חייהם הקודמים זה לצד זה ואחד נגד השני. אין ג'ני בלי צ'ירו ולהיפך (ולא במקרה העונה הרביעית הרגישה את כובד ההיעדרות של הדמות שגילם ד'אמור).

גם בעונה זו אלמנט ההפתעה נשמר, סצנות האקשן מתוזמרות באופן הרמוני עם תקריבים שממחישים את הפחד והמורא שאוחז בדמויות השונות ואת השוטים הפתוחים והגדולים שמעבירים באופן מוחשי את ממדי ההרס שנזרעים בנאפולי. השתיקות ארוכות, הדיאלוגים מועטים והמשחק האמין של הקאסט המופלא מבוצע בעיקר באמצעות הבעות פנים אקספרסיביות ומחוות גוף משכנעות. כל אלה יחד מצליחים לשמור על רמת אמינות גבוהה אצל צופיה והמתח נשמר לכל אורכה של הסדרה. החותם התיאטרלי שאפיין את "גומורה" מאז ומתמיד נותר חזק מאוד, הן בבימוי, הן בטכניקת הצילום שנעה בין משחקים של אור וצל והן בשרטוט דמויות בעלי קווי מתאר כמעט שייקספיריים שנידונו מראש לקללה. אלו "נשמות בכלובים", כלוב שבו נולדו הדמויות אך עם הזמן עזרו לחזק אותו והפכו אותו למקום היחידי שבו הן יכולות להתקיים. העונה החמישית מצטיירת כשירת הברבור עבור דמויותיה הראשיות. הצורך של שני גיבוריה לחזור אל עיר הולדתם נאפולי שנאלצו לעזוב אותה בנסיבות שונות, גורר אותם הלכה למעשה בחזרה למרכזה של מלחמת חורמה עקובה מדם. כידוע "סוף טוב" אינו חלק מהעולם בו הסדרה הזו מתקיימת.

אור טילינגר דה קרבליו | כתב

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י