שלח לחבר הוסף תגובה
סיפור חייו של מאמן האגרוף גרשון לוקסמבורג יכול היה בקלות להפוך לסרט הוליוודי מצליח. גרשון עלה לישראל בגיל עשרים ושמונה בתום המתנה בת 4 שנים מאחורי מסך הברזל. ברוסיה הוא היה מתאגרף וכשהגיע לארץ הוא שקל יותר מדי. למרות זאת הוא לא ויתר, עשה דיאטה, נכנס לכושר, זכה באליפויות ישראל ואפילו השתתף בתחרויות בינלאומיות. אבל לא סיפור ההצלחה האישי שלו הוא זה שעומד במרכז הסרט אלא מועדון האגרוף שהוא הקים ביחד עם אחיו במקלט קטן בשכונת הקטמונים בירושלים.
יום אחד גרשון הגיע לפתח תמונות בחנות הצילום בה עבדה הלן יאנבוסקי וכך נולד "מועדון אגרוף ירושלים" - סרט הדוקו על המועדון של לוקסמבורג. בסרטה היא מתמקדת לא רק בדמותו של גרשון אלא גם בארבעה מתאגרפים אותם הוא מאמן: כריסטינה, ולד, גית ועקיבא. הם למעשה מייצגים את המועדון שהוא גם כור היתוך בו מתנחלים, ערבים ועולים מברית המועצות מסתדרים ביחד כמו משפחה כאשר גרשון משמש כאב, הטבח ומאמן האגרוף של כולם.
גרשון הוא דמות מעניינת. הוא איש חכם, מלא שמחת חיים, רגיש, מצחיק ואבהי. הוא מולטי-טאלנט. הוא לא רק מאמן אגרוף אלא גם פזמונאי. יאנובסקי מצליחה לתעד באופן מאוזן ומרתק את דמותו המעניינת של המאמן ואת סיפוריהם של המתאגרפים אותם הוא מכין לאליפויות הארץ. מצד אחד גרשון הוא דמות אבהית וחינוכית, מצד שני הוא מסוגל לפלוט קללות איומות ברוסית כאשר הוא לא מרוצה מהשיפוט בקרבות.
[*]
הסרט ערוך בצורה כל-כך טובה עד שמהלך הצפייה נוצרת הרגשה של צפייה בסרט עלילתי ולא סרט דוקו. יחד עם זאת, פתאום באופן מפתיע, יאנובסקי מנפצת את האשליה הזאת כאשר נשמע קולה מאחורי המצלמה. האמת היא שעדיף והייתה ממשיכה להציג את תשובותיהם של גיבורי הסרט מבלי שהיא מציגה את השאלות שלה ברגעים מסוימים, אולם זאת היא המגרעת היחידה של הסרט ועל כך אפשר לסלוח לו.
יאנובסקי הייתה יכולה בקלות ליצור מסחטת רגשות או לבסס את הסרט על קלישאות מרצות קהל כמו שרואים בכל סרט אגרוף הוליוודי או דוקו-ריאליטי. במקום זאת היא בחרה לאזן את הסרט ולא לנתב אותו לרגעים אובר דרמטיים. למשל, במקום להיכנס לתוך סיפור חייה של כריסטינה שאביה נשאר באוקראינה ואימה לא ממש נמצאת בקו השפיות, היא נתנה לסיפור להתפתח מעצמו ואפשרה לגרשון לנהל את השיחה על כך באופן טבעי עם המתאגרפת הצעירה. כמו כן, יאנובסקי עושה בחוכמה שהיא לא חושפת סיפור אפל מעברו של גרשון בתחילת הסרט, אלא שומרת אותו לשלבים מאוחרים יותר וכך מאירה את דמותו מחדש.
"מועדון אגרוף ירושלים" הוא סרט דוקו מרתק ומעניין. הוא אחד מאותם הסרטים מעוררי ההשראה שגורמים לצופה לתהות איך הם לא שמעו את סיפורו קודם לכן. זהו סרט שהייתי מאוד שמח לראות הופך לסרט עלילתי שנעשה באותה חוכמה נטולת מסחטת הרגשות והקיטש כפי ש"מועדון איגרוף ירושלים" מצליח להימנע ממנה בהצלחה. אני מאוד מקווה שאחד מבמאי הדור החדש של הקולנוע הישראלי ייקחו את הפרויקט הזה. מדובר בזהב טהור.
ב-27.03 יוקרן הסרט בסינמטק חיפה ובמהלך אפריל בסינמטקים ברחבי הארץ. נתן ליכטר - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות