יום אחד צעדה השחקנית גילה אלמגור בדרך האבנים הצהובות אל סינמטק תל אביב. משם היא המשיכה עם טוטו או בלעדיו אל עיריית תל אביב ויחד איתם התרחש קסם. פסטיבל תל אביב הבינלאומי לסרטי ילדים ונוער יפתח ביום ד' הקרוב, ה-28 לספטמבר ויתפרש על 5 ימים ועל רחבת הסינמטק.
סרטים מכל הצבעים והשפות, העוסקים בילדים ובנוער ובעולמם המופלא, המרגש והכואב עשו את מסעם מ-4 כנפות תבל על שטיח מעופף. עשרות סרטים, באורך מלא וקצרים, עלילתיים ותיעודיים, רזים ושמנים, מצחיקים ועצובים. מה לראות?
ואם אנחנו מדברים על ילדים בפסטיבל יש קריצה אל עבר סדרת הסרטים הפופולארית ביותר של השנים האחרונות, סרטי הארי פוטר, דיוויד היימן, שהפיק את כל ארבעת הסרטים (הרביעי נוחת אצלנו בנובמבר) יעביר כאן סדנה לאנשי התעשייה ולקהל הרחב. הסדנה תהיה ביום ראשון, ה- 2 באוקטובר בשעה 14.00 הכינו כרטיסים מראש.
עלילתיים באורך מלא:
"ציפור כחולה" ההולנדי הוא הסרט שיפתח את הפסטיבל בנוכחות המפיק והבמאית מיקה דה יונג. מרל בת ה-13 נופלת קורבן להתעללות חבריה לכיתה. היא מתמודדת לבדה עם ההשפלות והאלימות ולא מספרת דבר להוריה או לאחיה הנכה, הקרוב לליבה. הנערה עוברת תהליך מייסר של התחשלות, מפנה לאחיה עורף ומאבדת מתמימותה ומטוב לבה.
"ציפור כחולה", סרט הפתיחה (בתמונה), הוא סרט נוגע ללב, רגיש וחכם. הילדים חיים את הסרט יחד עם הצופה ונותנים הופעה מעוררת הערצה וצמרמורת. אני זורקת כפפה לקשת ברקו, שגרירת הילדים אצל לימור לבנת, (ומנחת "חדשות חמש וחצי" של ערוץ הילדים): פני ללבנת שתרכוש את הסרט להקרנה בבתי הספר. לא משום שהוא חינוכי, אלא משום שהוא יכול לחדור ללבם של הילדים הקשוחים ביותר בחצר. זוכה פרס דב הקריסטל לסרט העלילתי הטוב ביותר – פסטיבל סרטי הילדים הבינלאומי, ברלין 2005 (76 דק', מתורגם לעברית, לגילאי 10-120)
"צבע החלב" הנורבגי הוא קומדיה רומנטית נפלאה המשלבת טבע וחבלי לידה של אהבת בוסר. סלמה בת ה-12 כורתת ברית עם שתי חברותיה לכיתה שהן לעולם לא תחבורנה לבנים. היא יודעת על מה היא מדברת: הנערה הצעירה מתבוננת מן הצד על דודתה המטורפת העומדת להינשא, ומסיקה שהקשר בין נשים לגברים הוא "בלתי טבעי לחלוטין". את החלטתה היא מחזקת בקריאת מאמרים על גנטיקה והתפלספות עם קארסטן, נער בן גילה המאוהב בה. האם גם סלמה תראה את האור? בנות, זה הסרט שלכן. סרט בונדינג מתוק ומשעשע לאמהות ולנשים קטנות. הסרט זכה בציון לשבח בפסטיבל סרטי הילדים הבינלאומי, ברלין 2005. (93 דק', תרגום לעברית, לגילאי 11-120)
"טביעת עין" הגרמני מביא את סיפורן של מארי ואינגה בנות ה-13, מוזיקאיות עיוורות המתחנכות בפנימיה לעיוורים. מארי שאיבדה את ראייתה ואת הוריה בתאונת דרכים פותחת את ליבה לראשונה להרברט, נער מהגר מקזחסטן הנמלט מהמשטרה. הרברט רוצה לחזור הביתה, אך הנסיעה עולה כסף רב. מארי המופנמת ואינגה המוחצנת מתגייסות לעזרתו ומוצאות דרכים מקוריות להשיג את הכסף הדרוש. שווה צפייה בזכות הבימוי של ברנד סלינג ומשחקן ההורס של הבנות. הסרט זכה בציון לשבח בפסטיבל סרטי הילדים הבינלאומי, ברלין 2004 וכן בפרס זלין בפסטיבל סרטי ילדים, אירופה 2004. (88 דק', תרגום לעברית, לגילאי 12-120)
"סרג'נט פפר" - קומדיה מתוקה לילדים שבמרכזה עומד פליקס בן ה-6 שחושב שהוא נמר. לא רק חושב, אלא חי בתוך תחפושת של נמר ומעגל חבריו הרחב כולל רק בובות, דובונים וצב שכולם, כך הוא טוען, מדברים איתו. יום אחד פוגש פליקס בסרג'נט פפר, כלב שיודע לדבר אל ילדים בעלי דמיון. מתברר כי חברו החדש של פליקס ירש אחוזה מבעליו שמת. הילדים של האיש מנסים לרצוח את פפר כדי לרשת את האחוזה ופליקס נחלץ לעזרתו ולומד איך להיות קצת יותר ילד וקצת פחות נמר. אם כל זה לא הצית זיק של שובבות בעיניכם, קחו סוכריה: אביו של פליקס הוא ממציא "גאוני" של מכשירים מגניבים כמו מכונת שלג ומקלחת אוטומטית. (98 דק', מתורגם לעברית, לגילאי 8-12 ולצעירים ברוחם)
"הקומה הרביעית" הספרדי הוא דרמה סוחטת דמעות (וגם חיוך) על קבוצת נערים בני 15 המתגוררים במחלקה של חולי סרטן שגפיהם נקטעו. הנערים מתעקשים ואף מצליחים לשכוח את המחלה, לזכות ברגל "הידראולית" (תותבת), לשחק כדורסל, להתאהב ולהוציא אל הפועל מעשי קונדס מורכבים. סיפור התבגרות מיוחד במינו, תוסס וכובש. שימו לב לשחקן חואן חוזה באלסטה, המשחק את מיגל אנג'ל. הנער אוכל סרטים מגיל 10 וצפוי לו עתיד מזהיר. הסרט זכה בפרס פסטיבל סינקיד, הולנד 2004. (100 דק', תרגום לעברית, לגילאי 15-120)
למידע נוסף על הפסטיבל פנו לאתר של הסינמטק (לחיצה על התמונה תוביל אתכם הישר לשם). בחלק השני אספר על הסרטים הקצרים והישראלים שיוקרנו בפסטיבל.