לכבוד תור: אהבה ורעם: הדמויות האהובות מאסגארד

לוקי - אי אפשר להתעלם מהדרך בה הנבל כבש את לבבות המעריצים מהרגע הראשון בקומיקסים ובסרטים. הוא היה הדמות המושלמת, מצחיק וכובש, למרות הצרות והתעלולים שהוא לא מפסיק לספק. שלא לדבר על הקסם האישי של טום הידלסטון על המסך שהוא הביא עמו גם לסדרה על הדמות. משהו בסיפור העצוב יחד עם החיוך גורם לנו לרצות להאמין לו, או לפחות להיות קצת לטובתו, ואחרי הסדרה המעולה שיצאה לאחרונה להכניס אותו לרשימה זו פעולה מתבקשת.

סיף - הדמות של סיף היא חוט מגשר בין כמה ענפים בפרנצ'ייז של מארוול. היא הופיעה בסדרות "סוכני שילד" ו"לוקי" אחרי שני הסרטים הראשונים של תור. מאז שהאל הנורדי התרחק מאסגארד, גם היא קצת נעלמה - וחבל. היא אחות לקרב ולוחמת בכל מובן אפשרי, יש לה היסטוריית לחימה נהדרת ומפוארת בשם אסגארד. לא נעשה ספוילר גדול מדי לאלו מכם שטרם ראו, אבל היא אכן מופיעה בסרט החדש של תור כפי שמספרות השמועות, אך לטעמי מעט מבוזבזת מדי. אם תשאלו את ג'יימי אלכסנדר, היא לגמרי בעד סדרת ספין-אוף על הדמות ואנחנו לחלוטין איתה!

ואלקירי - לפי הקומיקס הלוחמת האסגארדית נבחרה בקפידה על ידי אודין כדי להוביל את הוואלקיריס. כחלק מתפקידיה היא מובילה את חברותיה הלוחמות מעל שדה הקרב ויחד הן בוחרות איזה לוחמים שנפלו כדאי להעביר לואלהלה. ביקום הקולנוע, תור מעריץ אותה ומעריך את הנאמנות ואת העזרה שלה לאורך כל הדרך. היא אחת הדמויות שגורמות לאל הרעם להיראות טוב, היא עושה את רוב העבודה עד לנקודה שהוא נותן לה להוביל את אסגארד החדשה עם הטייטל "מלך". הדמות הזו נמצאת הרבה בכותרות לאחרונה בזכות ההבהרה כי היא שייכת לקהילת הלהט"ב, דבר שמקבל חיזוק בסרטים האחרונים ואני רק מקווה שהספוט שהיא קיבלה ב"אהבה ורעם" הוא רק ההתחלה.

היימדל - הדמות שמגלם אידריס אלבה כשומר של אזור המעבר של אסגארד לממלכות האחרות, משחקת תפקיד מפתח בסרטים של תור. הוא לוקח את העבודה שלו כה ברצינות עד שהמעשה האחרון שלו היה לעזור במעבר של האלק לכדור הארץ על מנת להזהיר מההגעה של תאנוס. הנאמנות שלו מוצגת כחוזקה מהרגע הראשון שלו על המסך, אבל ב"ראגנארוק" הוא לקח תפקיד מרכזי יותר ונלחם על מנת לשמור על ביטחונה של אסגארד מפני הלה.

אודין - הוא ישות מהמבוגרות ביקום הקולנועי ויש לו חוכמה בת אלפי שנים שבאה לידי ביטוי בציטוטי מנהיגות חכמים. אנתוני הופקינס האגדי הוא זה שהופך את התפקיד למלכותי ואין מתאים ממנו להציג את הדרכים המיוחדות של אביו של תור. הוא לא אב השנה והוא באופן קבוע מבהיר את ההעדפה שלו כלפי בנו הנוקם ובכך יוצר טינה אצל לוקי. הוא מלך טראגי ובסוף חייו הוא מכיר בטעויות שלו וגם כאן מגיעה לידי ביטוי המורכבות שלו.