קרוב להפליא ורועש להחריד ביקורת סרט

במאי סטיבן דאלדרי ("השעות", "נער קריאה", "בילי אליוט"), תסריטאי אריק רות' ("פורסט גאמפ", "סיפורו המופלא של בנג'מין באטן"), מבוסס על רב-מכר של ג'ונתן ספרן פויר ("הכל מואר"), ילד מוכשר ושובה לב בתפקיד ראשי לצד טום הנקס וסנדרה בולוק עם סיוע קומי של ג'ון גודמן. כישרונות מוכחים וניסיון של שנים תחת סרט אחד. אין מקום לטעויות ובדיוק בגלל זה כנראה "קרוב להפליא ורועש להחריד" מרגיש נוסחתי מידי, עשוי מידי ולא מספיק אנושי.אסון התאומים ב-11 בספטמבר 2001 לנצח יישאר בתודעה כאחד האירועים הטראומתיים בהיסטוריה האמריקאית. מימדי אסון, הרס ואובדן אנושי ששיתקו אומה שלמה שעד היום לא באמת התגברה. זה הרקע לסיפור של "קרוב להפליא ורועש להחריד" שבמרכזו עומד אוסקר של בן ה-9, ממציא-חובב וחכמולוג גדול, המחפש אחר המנעול שיתאים למפתח מסתורי שמצא בארון של אביו לאחר שנהרג באסון התאומים. זהו סרט מסע שנכשל בבניית סקרנות ואכפתיות אצל צופיו בנוגע ליעד. סיבת המסע לא מצליחה לאתר ידיות אחיזה אצלנו בלב או בשכל והופכת את המסע לאנמי מבחינתנו. כשהתגלית לא מסקרנת, אנחנו מאבדים חשק לאורך הדרך וחווים הקלה במקום קתרזיס בעת המציאה. התגלית הכן מעניינת של הסרט היא תומאס הורן המגלם את אוסקר של. הוא מופיע כמעט בכל סצינה וסוחב את הסרט על כתפיו הקטנטנות בכישרון, חוכמה וקסם ששחקנים רבים רק מייחלים להם אחרי שנים רבות על המסך. דמותו של אוסקר של הקטן יורה לעיתים תכופות טקסטים המרגישים מתוסרטים ונוסחתיים. משפטים שאינם מתגלגלים באופן טבעי על לשונו של ילד או מתאימים לדמותו מרגישים כמו חצים מניפולטיביים שאמורים לפגוע לנו ישירות בלב ולגרום לנו להרגיש. ללא הסוואה מתוחכמת, גם אם החצים פוגעים לנו בלב וגורמים לנו להזיל דמעה, הרגש עד מהרה מתאייד.עם זאת, "קרוב להפליא ורועש להחריד" עדיין מספק חוויה קולנועית הוליוודית ואין פלא שהצליח להסתנן לרשימת המועמדים לטקס האוסקר השנה. הסרט עשוי היטב, משוחק היטב, מצולם בלוקיישנים מקסימים וורסטיליים, מתהדר בדמויות משנה צבעוניות ומגוונות ורווי משפטים שנונים ומשחקי לשון השזורים בתובנות חיים קטנות ומרעננות. העולם של אוסקר ונקודת המבט שלו על העולם החיצוני מאופיינים בצורה כל כך פרטנית ומרובת רבדים עד כי אנחנו שוכחים לפעמים שהוא רק דמות בסרט. כשכל כך הרבה כישרונות מתאגדים לפרוייקט אחד, התוצאה חייבת להיות מהוקצעת, אך בהיעדר סיפור מעניין אנחנו נותרים ב"קרוב להפליא ורועש להחריד" רק עם רצף של תמונות יפות. לרגעים הוא מסקרן, מרגש או מעלה חיוך, אך לרוב הוא אוסף של פריימים מושקעים נטולי מסר ועניין. כנראה שגם היוצרים הכי מוכשרים לא מסוגלים לחפות על סיפור פשוט לא מעניין.