לפני כמה ימים צפיתי בסרט "מדגסקר 3 " .סרט שמייצג בעיני את כל מה שרע בתעשיית האנימציה הממוחשבת.הסרט חסר עלילה אלים ובוטה ואפשר לחוש תוך כדי צפייה בו במנגנון המכונה הוליוודית המשומנת המנפיקה יצירות שכאלה חדשות לבקרים מתוך מטרה לגרוף רווחים קלים.למה אני מספר לכם את כל זה תשאלו? מכיוון שהסרט החדש "ציקו וריטה" היוצא היום לאקרנים הוא בדיוק כל מה ש"מדגסקר " ודומיו הם לא. יש עוד עתיד לסרטי אנימציה מסתבר.בהאוונה בסוף שנות הארבעים של המאה העשרים פוגש צי'קו הפסנתרן את ריטה הזמרת המחוננת וזו אהבה ממבט ראשון.במשך שעה ומחצה נעקוב אחרי מה שקורה לזוג האוהבים מהאוונה מפגישתם הראשונה דרך המעבר לניו יורק ועד לערוב ימיהם .בדרך נפגוש כמה ענקי מוסיקה כנט קינג קול ודיזי גילספי ונצלול להיכל ההופעות המיוזעים מהוואנה ועד לאס וגאס.
פרסומת
שלישיית היוצרים הספרדים טרואבה מריסקל וארנדו הביאו את אהבתם למוסיקה הקובנית ולענקי הג'ז למסך הגדול ויצרו סרט שכוחו בפשטות שלו. בחור פוגש בחורה. הוא מתאהב בה, הוא כותב לה שירים, היא עוזבת אותו לטובת אמרגן עשיר והוא לא מוותר עליה ואם זה נשמע לכם כמו סרט הוליוודי קלאסי נטול התחכמויות אבל מלא ברומנטיקה אתם לא טועים .לא צריך לחפש הרבה עומק בדמויות ואפשר פשוט להסתפק בגילוי רגשותיהן במהלך העלילה המתפתלת לה לאיטה. הביטוי "אולד סקול" עלתה בראשי מספר פעמים במהלך הצפייה בסרט."ציקו וריטה " היה יכול בקלות להעלם לתהומות הנשייה אבל הבחירה של היוצרים לצור אותו כסרט אנימציה למבוגרים היא מה שמעניקה לסרט (מעבר למוסיקה הנפלאה) את אותו ה"טוויסט" שמאפשר לו לחדור לאט ובטוח אל ליבו של הצופה.מדובר באנימציה נקייה ולא צעקנית .לא כזו שזועקת כל שנייה "תראו כמה שאנחנו מתוחכמים,המצאנו עולם חדש" להיפך. כמו כל הסרט האנימציה היא מדודה ושקולה ונעימה לעין (ריטה מאוירת בצבעי חום חושני ורחוקה שנות אור מהדמות המתריסה של ג'סיקה רביט .לי אישית היא הזכירה את ריטה מורנו הנפלאה מ"סיפור הפרברים") .האנימציה מוסיפה מימד של תחכום וגם קצת סוריאליזם ולצופה ברור שהסרט אינו מתיימר להציג בפניו מציאות קשה אלא להיפך-לגרום לו להפליג על כנפי הדמיון (אחד הסצינות המרתקות בסרט מציגה את חלומו/סיוטו של צי'קו כשהוא מגיע לאמריקה).
מעבר לסיפור האהבה הסוחף הסרט הוא הנאה מוסיקלית צרופה והקטעים המוסיקליים סוחפים ומשכנעים.כשציקו שב וחוזר לאור הזרקורים בערוב ימיו מתחשק לצעוק "בואנה ויסטה סושיאל קלאב" וכמו אצל ריי קודר גם יוצרי "צ'יקו וריטה" מזכירים לנו את הימים היפים של ענקי המוסיקה הלטינית . השילוב בין האנימציה היפה לעין לבין הרומנטיקה השורה על הסרט לבין פס הקול המצוין הופכים את "צ'יקה וריטה" ליצירה מקסימה ומלאת חיים .יופי של סרט.
ברובו מספק הנאה. לא תמיד ברור לי בסרטי אנימציה למבוגרים למה הלכו על אנימציה ולא על שחקנים, וכאן במיוחד, אבל עדיין הסרט מספק מוסיקה סוחפת ופסקול עשיר לכל מי שמתחבר לג׳ז ומסיקה קובנית ועלילה שמצליחה לעניין ברובה. נחמד מאוד.