ילנה ביקורת סרט

סרטו החדש של אנדריי זוויאגניצב ('השיבה') מתאר את סיפורה של ילנה, אשת הבית הצייתנית של ולדימיר, איש עסקים אמיד. עבור הזוג המבוגר אלו הם נישואים שניים ולכל אחד מהם ילד מזוגיות קודמת. אך בעוד ילנה ובעלה גרים באזור המעמד הגבוה של העיר, בנה השתיין והמצ'ואיסט סרגיי חי בצד הרחוק, והעני, של העיר ונתמך בעיקר על ידי אימו. הוא ואישתו לוחצים על ילנה שתעזור להם כלכלית בכדי למנוע את גיוס בנם לצבא ובכדי להחזיק את התינוק החדש שלהם. אך ילנה לא מצליחה לגרום לבעלה להלוות כסף לבנה. תסכולה של ילנה מתחזק משום שולדימיר לא מתבייש לתמוך בצורה מלאה בבתו הנהנתנית קתרינה. כאשר מצבו הבריאותי של ולדימיר מתערער, ילנה נקרעת בין הנאמנות לבעלה לבין הנאמנות לבנה.כמו 'השיבה', גם הפעם מתעסק זוויאגניצב בסיפור משפחתי קטן אבל טעון שמכיל, בין מכלול היחסים הנורמטיבים לכאורה, פוטנציאל אטומי. וכמו ב'שיבה', זוויאגניצב לוקח את הזמן. 109 הדקות של הסרט עוטפות את הטרגדיה של ילנה באנושיות שמאפשרת קרבה ואינטימיות עם הדמויות. אך הקצב האיטי של הסרט כלל לא הופך את העלילה לפשוטה, לא ברורה, קרה או מרוחקת. אנחנו נשארים קרוב אל הדמויות, אולי אפילו קרוב מדי. מערכות היחסים בין בני הזוג, וביניהם לבין ילדיהם, נרקמות מול הצופה באמינות ורגישות. גם התחושה מבשרת האסון נבנית צעד אחר צעד, בשוטים ארוכים מאוד, במשחקי נקודות מבט של דמויות שונות, בסאונד ריאליסטי ובתאורה ברורה וחזקה שלכאורה לא מסתירה דבר. כך, אנחנו נגררים מדרמה משפחתית-מעמדית רגישה אל סרט נוארי אפל, כמעט מבלי לשים לב. כשאנחנו חוצים את הגבול, כבר מאוחר מדי- ההזדהות שלנו עם הדמויות הובילה אותנו למבוי סתום, בו אנחנו לא יכולים לגנות או לתמוך בהן. כשילנה חייבת להחליט החלטות מהן אין דרך חזרה, זוויאגניצב לא נותן לקהל הסבר פסיכולוגי פשוט אלא לוקח אותו ביד, צעד אחר צעד בעולם הריאליסטי שלו, עד שהוא מסיים להגיד את מה שרצה. וכמו ב'שיבה', גם הפעם זוויאגניצב רוצה לדבר על גבריות, אלא שהפעם הוא עושה זאת לא דרך סיפור התבגרות גברי, אלא מנקודת מבטה של אישה בעולם של גברים.כמו בפילם נואר קלאסי, גם כאן כל הגברים סביב ילנה הם חסרים, לא נוכחים, שתיינים, אלימים, אדישים, עיוורים או פשוט תינוקות, אך כולם מסרבים להכיר בכך, ומכאן הטרגדיה. עם זאת, ילנה לא מסוגלת להתרעם על מצבה משום היא חייבת לתחזק את חיי הסובבים אותה. שלא נבין מכך חלילה שילנה היא דמות פלקטית של אשת בית צייתנית וטראגית. ילנה היא אם עיוורת שמסרבת לראות את הכשלים בחייו והחלטותיו של בנה ואת האחריות שלו עליהן, מסרבת להעביר ביקורת על הנכד שלה או על כלתה ומסרבת לגלות חמלה כלפי הבת של ולדימיר. ועם זאת, דרך כמות בלתי יאומנת של חמלה, ומשחק נהדר של נדזדה מרקינה, ילנה שובה את ליבנו ללא עוררין. זוויאגניצב מצליח לשטות בנו- מדרבן אותנו להאמין שמדובר בסיפור איזוטרי וקטן כדי לספר סיפור של פילם נואר, טראגדיה יוונית, או אפילו אגדת עם. כך, אפשר למצוא קווי דמיון ברורים בין סיפורה של ילנה לסיפורה של פאם פטאל (כמו ברברה סטנוויק ב'ביטוח חיים כפול'), הלנה מטרויה וכן האם החורגת מ'שלגיה ושבעת הגמדים'. אך הדרך האיטית אל סיפורה של ילנה הופכת את החותם לחזק הרבה יותר והתוצר הסופי מפתיע, דרמטי ושלם. כמו בסרטו הקודם, הסרט (וילנה עצמה) ממשיך להדהד אצל הצופה זמן רב, הן בראש והן בלב.

החסד La Grazia חדש 2026

שתי עונות, שני זרים Two Seasons, Two Strangers 2026

אהבה במשפט Love on trial 2026

הקיץ ההוא בפריז Le rendez vous de lete 2026

הסוכן החשאי The Secret Agent 2026

צליל של נפילה Sound of falling 2025

חלומות Drommer 2025

התיקון Redress 2025

כל מה שלא נאמר Living in Two Worlds 2025

כלת ההר Vermiglio 2025