ילנה ביקורת סרט

Elena Movie Review

יאיר פרי על "ילנה":
"מפעים וחזק"

סרט ארכיון שתף/י

משחק נדז'דה מרקינה, אנדריי סמירנוב במאי/ת אנדריי זויאגינצ'ב

זר

ביקורת סרט לילנה מאת יאיר פרי | מבקר קולנוע וטלויזיה

ציון המבקר

"מפעים וחזק"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

7.7/10

היכן תצפו?

בקולנוע

71.4% בבית

14.3% לא אצפה

14.3%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

סרטו החדש של אנדריי זוויאגניצב ('השיבה') מתאר את סיפורה של ילנה, אשת הבית הצייתנית של ולדימיר, איש עסקים אמיד. עבור הזוג המבוגר אלו הם נישואים שניים ולכל אחד מהם ילד מזוגיות קודמת. אך בעוד ילנה ובעלה גרים באזור המעמד הגבוה של העיר, בנה השתיין והמצ'ואיסט סרגיי חי בצד הרחוק, והעני, של העיר ונתמך בעיקר על ידי אימו. הוא ואישתו לוחצים על ילנה שתעזור להם כלכלית בכדי למנוע את גיוס בנם לצבא ובכדי להחזיק את התינוק החדש שלהם. אך ילנה לא מצליחה לגרום לבעלה להלוות כסף לבנה. תסכולה של ילנה מתחזק משום שולדימיר לא מתבייש לתמוך בצורה מלאה בבתו הנהנתנית קתרינה. כאשר מצבו הבריאותי של ולדימיר מתערער, ילנה נקרעת בין הנאמנות לבעלה לבין הנאמנות לבנה.כמו 'השיבה', גם הפעם מתעסק זוויאגניצב בסיפור משפחתי קטן אבל טעון שמכיל, בין מכלול היחסים הנורמטיבים לכאורה, פוטנציאל אטומי. וכמו ב'שיבה', זוויאגניצב לוקח את הזמן. 109 הדקות של הסרט עוטפות את הטרגדיה של ילנה באנושיות שמאפשרת קרבה ואינטימיות עם הדמויות. אך הקצב האיטי של הסרט כלל לא הופך את העלילה לפשוטה, לא ברורה, קרה או מרוחקת. אנחנו נשארים קרוב אל הדמויות, אולי אפילו קרוב מדי. מערכות היחסים בין בני הזוג, וביניהם לבין ילדיהם, נרקמות מול הצופה באמינות ורגישות. גם התחושה מבשרת האסון נבנית צעד אחר צעד, בשוטים ארוכים מאוד, במשחקי נקודות מבט של דמויות שונות, בסאונד ריאליסטי ובתאורה ברורה וחזקה שלכאורה לא מסתירה דבר.

כך, אנחנו נגררים מדרמה משפחתית-מעמדית רגישה אל סרט נוארי אפל, כמעט מבלי לשים לב. כשאנחנו חוצים את הגבול, כבר מאוחר מדי- ההזדהות שלנו עם הדמויות הובילה אותנו למבוי סתום, בו אנחנו לא יכולים לגנות או לתמוך בהן. כשילנה חייבת להחליט החלטות מהן אין דרך חזרה, זוויאגניצב לא נותן לקהל הסבר פסיכולוגי פשוט אלא לוקח אותו ביד, צעד אחר צעד בעולם הריאליסטי שלו, עד שהוא מסיים להגיד את מה שרצה. וכמו ב'שיבה', גם הפעם זוויאגניצב רוצה לדבר על גבריות, אלא שהפעם הוא עושה זאת לא דרך סיפור התבגרות גברי, אלא מנקודת מבטה של אישה בעולם של גברים.כמו בפילם נואר קלאסי, גם כאן כל הגברים סביב ילנה הם חסרים, לא נוכחים, שתיינים, אלימים, אדישים, עיוורים או פשוט תינוקות, אך כולם מסרבים להכיר בכך, ומכאן הטרגדיה. עם זאת, ילנה לא מסוגלת להתרעם על מצבה משום היא חייבת לתחזק את חיי הסובבים אותה. שלא נבין מכך חלילה שילנה היא דמות פלקטית של אשת בית צייתנית וטראגית. ילנה היא אם עיוורת שמסרבת לראות את הכשלים בחייו והחלטותיו של בנה ואת האחריות שלו עליהן, מסרבת להעביר ביקורת על הנכד שלה או על כלתה ומסרבת לגלות חמלה כלפי הבת של ולדימיר. ועם זאת, דרך כמות בלתי יאומנת של חמלה, ומשחק נהדר של נדזדה מרקינה, ילנה שובה את ליבנו ללא עוררין.

זוויאגניצב מצליח לשטות בנו- מדרבן אותנו להאמין שמדובר בסיפור איזוטרי וקטן כדי לספר סיפור של פילם נואר, טראגדיה יוונית, או אפילו אגדת עם. כך, אפשר למצוא קווי דמיון ברורים בין סיפורה של ילנה לסיפורה של פאם פטאל (כמו ברברה סטנוויק ב'ביטוח חיים כפול'), הלנה מטרויה וכן האם החורגת מ'שלגיה ושבעת הגמדים'. אך הדרך האיטית אל סיפורה של ילנה הופכת את החותם לחזק הרבה יותר והתוצר הסופי מפתיע, דרמטי ושלם. כמו בסרטו הקודם, הסרט (וילנה עצמה) ממשיך להדהד אצל הצופה זמן רב, הן בראש והן בלב.

יאיר פרי | מבקר קולנוע וטלויזיה

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י

שלח/י

ילנה - ביקורת גולשים / תגובות

צפיתם בסרט? ספרו לנו מה חשבתם! הוסף/י ביקורת!

שם: ארטיוםגיל: 2916/03/2013 17:12:12

10/10

הסרט מבוסס על הערכה פסיכולוגית והפסיכואנליטית. העלילה מתגלה באמצעות האינטראקציה בין הקטגוריות של "אב", בן", "בת", "אמא", "אישה", כמו כל השאר הסרטים של אנדריי זויאגינצ'ב. היוצר מתעקש על חומר הקריאה האינטלקטואלית. הסרט על המלחמה בין אהבה לדם. הבמאי נוטה למיתוס וארכיטייפ: ברור שיש במוחו את המיתוס של הלן שגרמה למלחמת טרויה. ילנה מהסרט - סוג של "סוס טרויאני" שבאמצעותו המגינים היו מבולבלים ומובסים.

שם: דברת אמסילי-ברקגיל: 4216/03/2013 14:07:32

10/10

סרט תמציתי, נקי מאוד, מעביר בעוצמה את תחושת הניכור בין הדמויות בו (כמו הניכור החברתי). קולנוע רוסי גאוני, מעוצב בקפידה, סוף הסרט פתוח, כיאה לקולנוע הסומך על האינטליגנציה של צופיו. מאוד מופנם, איטי, אמנותי, ולשמחתי לא מסחרי. נותן חשק לראות מה יש לקולנוע הרוסי העכשווי להציע. מקווה שנראה עוד הרבה בארץ.

שם: מימיגיל: 6311/10/2012 13:48:05

9/10

לפני שנכנסנו לקולנוע פגשנו חברים שיצאו מההקרנה מאד מאוכזבים. היתה לי הפתעה נעימה. מאד אהבתי את הסרט. מבחינות מסויימות זה היה כמו לקרוא ספר טוב, הקצב איטי אבל דווקא משום שהתרבות והמנטליות לא היו מוכרות לי כלל מצאתי את הסיפור והלוקיישנים מרתקים והמשחק מצויין.

ל 9 ביקורות גולשים נוספות

קישורים