הסיבה המרכזית שאולפני ג'יבלי נחשבים לאחד מאולפני האנימציה המובילים בעולם היא יכולתו המופלאה של ראש האולפנים היאו מיאזקי ליצור אנימציה שעל פניה היא עוד מעשיית ילדים אך למעשה היא סיפור מתוחכם שפונה לכל הגילאים. גיבורי הסרטים של מיאזקי הם ילדים וילדות קטנים שרק הם בתמימותם מסוגלים להבחין בעולם שמתנהל במקביל לעולם המוחשי המוכר לכולנו. הילדות אצל מיאזקי הינה גשר לעולם מופלא ומתוחכם של העל טבעי והעל חושי. היקום אצל מיאזקי אינו סובב אך ורק סביב הילדות וזה משמש לעיתים רק רקע לעולם ה"אחר".העולם ה"אחר" הינו עולם עמוס בסמלים ומשמעויות מההיסטוריה הדתית והפוליטית של יפן, עולם שהינו לעיתים אכזרי ומורכב. כמו בית המרחץ ב"מסע המופלא" כמו עולם היער ב"נסיכה מונונוקי" וכמו יצורי המרחבים הפתוחים ב"אינואישה של הרוח". זהו עולם שצופים מבוגרים יכולים להיסחף לתוכו ולנסות להבין את האלגוריות שבו.
פרסומת
"עולמה הקסום של אריאטי" או "הלקחנים" מתרחש כמו ברוב יצירותיו של סטודיו ג'יבלי בתחום המפגיש את המיושב עם הפראי ושוב לטבע יש מקום מרכזי בעלילה. מיאזקי הידוע בדעותיו ה"ירוקות" תמיד מכוון למסר של הרמוניה בין הכפר לעיר ובין הטבע לעולם המתועש.אם ב"החבר הקסום שלי טוטורו" עברה משפחה לכפר כדי להיות קרובה לאם המשפחה המאושפזת בבית חולים, הרי ב"אריאטי" מגיע ילד לנוח בכפר כהכנה לניתוח שהוא אמור לעבור בקרוב. הילד המשוטט בבית המשפחה הריק מגלה את אריאטי ומשפחה - יצורי אנוש זערוריים המתגוררים מתחת לרצפת הבית. אריאטי ומשפחתה הם "לקחנים" הלוקחים חפצים זעירים ומזון בגודל ננסי - הכל כדי להתקיים במקביל לעולם "האמיתי" של בני האנוש. אריאטי ושון (הילד החולה) ייצרו ביניהם חברות אמיצה שתדע אתגרים ובמהלכה ילמד שון דבר או שניים על החיים.
את הסרט ביים הירומשה ינובישי, אחד המאיירים הבולטים של סטודיו ג'יבלי ואולי מכיוון שזה סרטו הראשון כבימאי ומיאזקי השתתף רק בכתיבת התסריט מדובר בסרט הפשטני והמוגבל ביותר של אולפני ג'יבלי שאני צפיתי בו עד היום. אין כמעט משמעויות נסתרות. אין טוויסטים ובכלל הסרט מרגיש כסרט למסתפקים במועט. גם הרעיון של אנשים קטנים אינו חדש ומוצה עד תום בקולנוע כמו בסרטים: "האיש המתכווץ המופלא", "מותק הילדים התכווצו" או לאחרונה "הממלכה הסודית".קוטנה של אריאטי אומנם מציג את היחסיות שבחיים-שון הוא ילד אך לעומת אריאטי הוא ענק ולכן הוא גם לומד לקחת אחריות עליה ובכלל מתבגר אבל אני התגעגעתי ליצורים המופלאים והמשונים שמיאזקי ברא לאורך השנה כמו חתול האוטובוס ב"טוטורו" ועכביש האדם בבית המרחץ ב"מסע המופלא"- ב"אריאטי" אין יצורים שכאלו ויש "רק" אנשים רגילים ואנשים קטנים.למרות הסתייגויותיי אני חייב לציין ששני ילדיי-בני בן השנתיים וקצת וביתי בת החמש וחצי מאד נהנו מהסרט .ולכן הוא מומלץ בעיקר לילדים (קטנים). המבוגרים המחפשים מורכבות ועומק יחכו בסבלנות לסרטו הבא של מיאזקי "הרוח העולה".
סרט חמוד מאד, לכול הגילאים....
ללא אלימות - מדהיייייים!!!!
מתוק ו מרגש...
שם:A@Gגיל:2723/10/2013 19:06:59
7/10
לא היצירה הגדולה ביותר של מייזאקי, אבל ללא ספק סרט טוב וזורם.
האנימציה יפיפייה כרגיל, אבל הסיפור לא סוחף.
לא מדובר ממש בסרט לילדים, אבל גם לא יצירה עמוקה כמו הטירה הנעה ...
שם:איתמרגיל:1006/09/2013 16:45:59
10/10
הסרט נפלא, האנימציה טובה, הסיפור יפה מעוד. בקיצור האיתי אולך ל''לקחנים 2''