שנים לא נהניתי ככה מסרט שביים רוברט זמקיס. נראה לי שבפעם האחרונה שממש התמוגגתי מסרט של זמקיס היה בשנת 1988 כאשר "מי הפליל את רוג'ר רביט?" הוקרן על גבי המסך הגדול. כפי שניתן להבין אני לא מחסידיו של הגדולים של הבמאי וסרטו המצליח ביותר בכל הזמנים "פורסט גאמפ" לא נמצא בעשירייה הפותחת שלי, אפילו לא במאה. גם טרילוגיית "בחזרה לעתיד" שחוגגת עכשיו 30 שנה, היא לא בדיוק סדרת הסרטים הנערצת עלי, סרטים חביבים עם מטען נוסטלגי אבל לא מהאהובים עלי. אז מה גרם לי להתאהב בסרט "על חבל דק"?זמקיס מביא למסך הגדול את סיפורו של פיליפ פטי שנולד בצרפת ב- 1949, ילד שלא השתלב בשום מסגרת חינוכית קונבנציונלית. מגיל צעיר היה לו חלום אחד - להיות לוליין, והוא אימן את עצמו למרות התנגדות משפחתו. כנער עבד כאמן רחוב ובשלב מאוחר יותר הצטרף לקרקס של פאפא רודי, אבל לא היה לו רצון להפוך לאקרובט. הוא חלם להיות אמן הליכה על חבל. כל חלומו ושאיפותיו היו למתוח חבלים במקומות בלתי שגרתיים ולהלך עליהם. זה בדיוק מה שהפך אותו לאמן הליכה על חבל המפורסם בעולם.
פרסומת
פטי, בגילומו המופלא של ג'וזף גורדון לוויט, עומד על הלהבה של פסל החרות ומגיש לנו שיר אהבה קולנועי מרגש לפריז, ניו-יורק, אמנות בכלל ואמנות ההליכה על חבל בפרט; שיר אהבה לחיים, לאנשים שמעזים להגשים את חלומותיהם וכמובן למגדלי התאומים, זירת ההתרחשות המרכזית של הסרט. אני יודע שמבקרים רבים בעולם לא התלהבו מהפתיחה של הסרט ומצאו אותה איטית, אבל אני מצאתי את עצמי נסחף במהירות לתוך עולמו המופרע, היהיר והגאוני של פטי. גבר צעיר המסרב להיכנע לכוח המשיכה לעולם החומרי שבו אנשים צריכים לעבוד בעבודות רגילות וללמוד דברים מעשיים ולא להתפרנס מהליכה על חבל בין שני פנסי רחוב, באמצע פריס, בצורה לא חוקית.לפתיחה יש ניחוח של יצירה קולנועית קלאסית שהזכירה לי לרגעים את "אמלי" של ז'אן פייר ז'נה ואפילו את "הוגו" של מרטין סקורסזה. היא מתארת את התפתחותו של האמן, מערכת היחסים עם המנטור שלו פאפא רודי (עוד תפקיד נפלא של בן קינגסלי), סיפור אהבתו לאנני זמרת ואמנית צעירה המאמינה בצעיר הכריזמטי והאנרגטי בצורה עיוורת, כמו גם ידידותו עם הצלם ז'אן לואי. כולם יעזרו לפטי להיות האיש היחיד שאי פעם יצעד מעל החלל הענק שהיה פעור בין שני מגדלי התאומים.
זמקיס מצליח להטעין את הסיפור בקסם בלתי נדלה, ונעזר בכישרון של התסריטאי הצעיר כריסטופר בראון כדי לשכתב את ספרו פיליפ פטי "To Reach the Clouds" ולהתאימו למסך הגדול. בעזרת לוויט הוא מעביר את התחושה של אדם שכל חלומו הוא להלך על חבל רק כי הוא נמצא שם. הוא נעזר בטכנולוגיה חדשנית ביותר המשתמשת בצורה מבריקה ונבונה במיוחד בצילום תלת מימד וגם בגודל ובעוצמתו של מסך ה-IMAX, מה שהופך את הסרט לחוויה קולנועית גדולה מהחיים. הצופים ממש מרגישים את החוויה של הליכה על החבל בין שני המגדלים ונגיעה בשמים.זהו אחד הסרטים הבודדים לצד "הוגו" ו"מקס הזועם" שהייתה מחשבה מעמיקה מאחורי השימוש בטכנולוגיית IMAX כדי לעשות בממד השלישי שימוש אמנותי אמיתי ולהעניק רובד נוסף לסרט. הסרט אולי מתרחש בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, אבל חווית הצפייה בו על גבי המסך הגדול והמטען הרגשי העצום שהסרט מכיל כשהקהל יודע בדיוק מה קרה ב-11 בספטמבר 2001 למגדלי התאומים, הופכים את היצירה הקולנועית הזאת לאנדרטה מרגשת לזכרם.
סרט מרתק !!!
השחקנים נהדרים, הצילום מרשים במיוחד, הפס-קול מוסיף לאווירה, האפקטים ממגנטים ומהפנטים ורוב הדיאלוגים מעניינים אבל התסריט והעלילה די צפויים.
בקיצור, ממליץ !!!
שם:שי אלימלךגיל:3509/04/2016 10:40:56
8/10
כשמו כן הוא , על חבל דק , יש הרגשה שכל הסרט מתהלך לו על חבל דק הנע בין סרט חביב לסרט טוב.
יש כאן סיפור אמיתי ( יש יגידו מרגש) , על ביצוע מדהים ( הליכת החבל כמובן) אך גם שלב התכנון לקראת הצעידה עדיין מעניינים.
שילוב של הומר חביב וכמובן גולת הכותרת והיא הצעידה עצמה על החבל. נראית מרשימה אף יותר כצופים במסך האיימקס הענק בתלת מימד.
העביר את הזמן בכיף !
שם:ברגיל:2027/02/2016 11:12:24
8/10
העלילה מצויינת והיא מצליחה לרגש עוד יותר מכיוון שהיא מבוססת על סיפור אמיתי. לעיתים המציאות עולה על כל דמיון וזה מה שקורה בסרט הזה. הייתי מופתעת מההתרחשות של האירועים ומצאתי את עצמי אומרת "וואו מדהים שזה באמת קרה!!" השחקנים מצוינים. עם זאת בגלל שהסיפור הוא כל כך מדויק בפרטים שלו יש מקומות בסרט שזה לא מגיע כל כך לשיא מסוים ונשאר די במקום. אבל באופן כללי נהניתי מאוד. לא סרט בשביל הקולנוע אבל בהחלט נהדר להעביר את הזמן בבית.