מעטים הסרטים תוצרת איסלנד ששוזפים את מסכי הקולנוע בישראל, גם בשל קוטנה של המדינה שמונה רק 400 אלף בני אדם ושל תעשיית הקולנוע שלה. אבל הגודל לא תמיד קובע ולאחר שיצירות איכותיות קודמות כמו "לב רחב", "איילים" ו"אפשר לנשום בשקט" הגיעו לישראל, מגיע גם סרטו של רונאר רונארסון "כשהאור נשבר" שעשה את בכורתו בארץ בפסטיבל חיפה.העלילה עוקבת אחר חייה של סטודנטית צעירה לאמנות מאיסלנד בשם אונה (אלין האל) שמתהפכים כשבן הזוג שלה, דידי, נהרג במפתיע בתאונת דרכים, רגע לפני שהוא נפרד מחברתו והפך את מערכת היחסים איתה לרשמית. כעת אונה נאלצת להתמודד עם האבל לצד חבריה לבית הספר לאמנות, כשהם לא מודעים לסוד שהיא שומרת, והעניינים מסתבכים עוד יותר כשחברתו שבורת הלב של דידי מצטרפת אליהם.
פרסומת
אם העלילה נשמעת לכם מוכרת, זה כי היא מזכירה בנושא את הסרט הישראלי "הפילגש" של מעיין ריף שבו דאנה איבגי הייתה האישה מהצד שנאלצת להסתיר את זהותה מהאישה הרשמית לאחר מות בן זוגה. אולם כאן נגמר הדמיון וסרטו של רונארסון מוכיח שהוא יצירה רגישה, אינטליגנטית ומרהיבה ביופיה שמצליחה להגיד דברים שרלוונטיים במיוחד בימים אלו על אובדן, התמודדות עם המוות, שקרים וסודות והמחיר שלהם והבחירה להמשיך הלאה.רונארסון, שגם כתב את התסריט, מצליח לגעת ברגע המדויק שבין הנעורים לבגרות, כשהכל עוד פתוח לפניך והעתיד נראה מבטיח, באמצעות המבט שהוא מציע על חבורת הסטודנטים הצעירה. הוא מראה כיצד המוות הפתאומי בגיל צעיר מצליח בו זמנית לסדוק את חדוות הנעורים אבל גם כיצד לא ניתן לעצור אותה ורגעים של הומור, רומנטיקה ורוח שטות מתגלים גם בזמנים של אבל.
הסרט משרטט דיוקן נוגע ללב של התמודדות עם אבל והסתרה. הוא עושה זאת בעזרת אימג'ים חדים ויפהפיים שמתעדים את הנוף הקדמוני של איסלנד שהופך את הדמויות בו לקטנות ושבריריות לעומתו, משחק מוצלח במיוחד של אלין האל שמפליאה ללכוד בפניה את התחושות, החוזקה והפגיעות של אונה, תסריט כתוב היטב וסצנת סיום מהפנטת שתישאר איתכם זמן רב לאחר הסיום.