



"מחוספס ואותנטי"סרט סוחף ועוצמתי. המשחק נפלא, הצילום לא רע בכלל, הפס-קול די מוסיף לאווירה, העריכה נהדרת, הדיאלוגים חכמים ועמוקים והתסריט והעלילה מרשימים ודי מדוייקים אך עם זאת הם גם לעיתים ממומשים חלקית (מבחינת עיצוב הדמויות, מבחינת קווי העלילה ומבחינת ההתעמקות שלא ניתנה לסיפורי המשנה). בקיצור, כדאי לצפות.
ההשוואה הבלתי נמנעת עם"פיגומים" גרמה לי לביקורת גבוהה יותר כלפי הסרט. הסרט בינוני ופחות מזה. הרעיון טוב השחקנים טובים והסך הכל,פחות מלהיב. לא מצדיק השקעה של זמן בבית-קולנוע. בבית, הסרט מתאים יותר לצפייה.
סרט מעורר מחשבה. סיום מוזר
לצערי אני לא מצליח להבין אם אני מפספס משהו שכולם ראו או שברגע שהצופה הישראלי שומע קללה בעברית או רואה כמה ילדים קשיי יום מספרים על החוויות והקשיים שלהם הוא ישר נותן ציונים גבוהים, עיין ערך המשגיחים, פיגומים, אבינו ולהקתם. יסלחו לי היוצרים שהתכוונו בטח למשהו אחר אבל לדעתי מדובר באסופת סצנות עם עלילה צפויה ומשחק פושר. הדבר היחיד שראוי לציון זאת המוזיקה של כנסיית השכל שליוותה כמה מהסצנות וניסתה במעט לכפר על הסרט החלש. אני אמשיך לנסות ולקוות שהסרט הישראלי המומלץ הבא יהיה טוב יותר והמבקרים יעדיפו להמליץ על סרט ראוי לא כאפליה מתקנת אלא באמת סרט אמיתי, עם משחק מקצועי , תסריט טוב ונוגע ללב כדוגמאת סרטים טובים שכבר יצאו מפה כמו ללכת על המים, כנפיים שבורות והכוכבים של שלומי
סרט יפה אשר מתאר אירועים אמיתיים, המשחק של רן דנקנר היה יפה למרות שהרבה סצנות בסרט נתפס מחייך, הילדים משחקים יפה ואמין. תסריטאי ובמאי הסרט הגדילו לעשות שבעצם רואים מוטיבים רבים בחיי החברה כיום לדוגמא מוזיקה עכשויות, נסיעה במונית שרות והחוויה בה, חיי חברה והחברה בתל אביב, התנהגות של רווקים והתנהגות של ילדים (אלכהול, הימורים) הסרט מציג סיפור יפה שאני חושב שאולי מעט התפספס והיה יכול להיות מוצג בצורה מעט שונה, היה חסר לי יותר לדעת על הדמות של רן דנקנר, שם העיר שבה הנערים גרים ועוד מידע על גיבורי הסרט שלא מוצג עד הסוף.
רן דנקר