הרעיון של הסרט "מסע בזיכרון" יכול להישמע מוכר ולא סתם: בשנת 2014, הצלם של כריסטופר נולאן, וולי פפיסטר, ערך את בכורת הבימוי שלו עם הסרט הכושל "התעלות" בכיכובו של ג'וני דפ, מותחן מדע בדיוני שעוסק במוח האנושי. עכשיו, גיסתו המוכשרת של נולאן ויוצרת הסדרה "ווסטוורלד" (יחד עם ג'ונתן נולאן, אחיו של כריסטופר), מביימת את סרט הבכורה לפי תסריט פרי עטה והוא באופן מפתיע עוסק בנושא דומה. ג'וי בוחרת לשחות במים שהיא מכירה, ומחליפה ז'אנרים ובמקום המערבון של "ווסטוורלד" היא יוצרת פילם-נואר בלשי, ועדיין אי אפשר שלא להבחין בדמיון לסדרה.
העלילה מתמקדת בניק באניסטר (יו ג'קמן), איש חיל הים לשעבר העובד במיאמי, במועד כלשהו בעתיד. העיר מושחתת פוליטית ומוצפת כמו ונציה עקב בעיות אקלים. לפרנסתו הוא מסייע לאנשים אבודים ובודדים לחזור לרגעים משמעותיים מעברם באמצעות מכונה מיוחדת. בסביבה האפוקליפטית בה מתרחש הסרט, האנשים אומללים מאסונות שהתרחשו ואין להם תחושה שניתן להילחם כדי לשנות את המצב. לכן הדמויות מעדיפות להיאחז בנוסטלגיה שמרגישה אמיתית ומוכרת. לטכנולוגיה שניק מציע יש גם השפעה ניכרת על החברה, בכך שהיא משמשת ככלי לתצהיר בבית המשפט, מעין מכונת אמת שמאפשרת לחפור בזיכרונות של עבריינים ולצפות בהם.
פרסומת
הסרט מקבל תפנית כאשר זמרת בשם מיי (רבקה פרגוסון, "מלכה לבנה") נכנסת למשרדו של ניק כמו דמות הפאם פאטאל מסרטי הפילם-נואר, לכאורה רק כדי להיזכר היכן איבדה את המפתחות שלה. היא כובשת את ליבו של ניק והכימיה בין זוג הפלרטטנים מהפנטת את הצופים. בשנים שלאחר מכן, ניק מכור לביקורים בעבר של עצמו, כשהוא חוזר פעמים רבות לבקר ולשקוע ברגעים רומנטיים שניהל עם מיי, שנעדרת בהווה. על מנת לאתר אותה הוא מחטט גם בזיכרונות של אחרים, ובהמשך הוא ממשיך את החקירה שלו בעולם האמיתי בהווה. ג'קמן הכריזמטי עושה עבודה טובה בתפקיד האנטי-גיבור הרדוף ע"י חטאיו.
טנדי ניוטון ("ווסטוורלד") משכנעת בתפקיד שותפתו של ניק לעבודה ששירתה עמו גם בצבא. לעומת רוב הדמויות בסרט, דמותה מאוד מחוברת למציאות העכשווית והדאגה שלה לניק, שנמשך אל זיכרונותיו מהעבר, מרגישה אמיתית. קולה המלוטש של הזמרת אותה משחקת פרגוסון מצוין, אך המשחק שלה לא תורם ליצירת דמות מורכבת. מרינה דה טאבירה ("רומא") מופיעה בדמות משנה של אישה שהתמכרה לזיכרונותיה, תפקיד אותו היא מבצעת נהדר.
המעקב אחר המהלכים שהסרט טווה קשה, ולכן הצופים נדרשים לצפות בו בצורה ערנית ושכלתנית. הוא עשיר מבחינה ויזואלית: הטכנולוגיה המדהימה כגון ההולוגרמה שמציגה את זיכרונות הלקוחות, העיר המוצפת ואזורי הבילוי הליליים והמוארים שלה. יש בסרט גם כמה סצנות פעולה מקוריות וסוחפות, באחת אקווריום תופס מרכיב משמעותי ובאחרת סצנת רדיפה המסתיימת בצלילה. מוטיב המים, צלילה ושקיעה בזיכרונות או בנחלים המציפים את העיר, חוזר שוב ושוב.
ככל שהתסריט המלנכולי מתקדם, פחות ברור לצופה מתי צופים בזיכרון ומתי בהווה, התסריט נעשה מעורפל ועלול לבלבל את הצופים. נראה שהבמאית לא סומכת על הצופים שיעקבו אחר המתרחש ודואגת לקשר בין האירועים של הסיפור המתפתל בכל פעם מחדש באמצעות סצנות וקטעים שחוזרים על עצמם ולא מקדמים את העלילה, שתפקידם להסביר את המתרחש – מה שמאט את זרימת הסרט. אפשר בהחלט היה להוריד קטעים מסוימים ולהשאיר את ההתמודדות לצופים.
"מסע בזיכרון" הוא סרט מדע בדיוני אפל ושאפתני, אולי קצת יותר מדי, שמציג את יכולת הבימוי של ליסה ג'וי. הסרט לא ערוך בצורה מושלמת, אך הוא מגיע לסוף סגור וברור, שפותר את התעלומה כפי שהצופים מצפים. למרות שהסרט מזכיר סרטים וז'אנרים דומים, הוא בכל זאת מצליח לעסוק בנושא המרתק של מסע בנבכי הזיכרון באופן מיוחד לו וככזה הוא שווה צפייה.
שם: גיאגיל: 54סרט מתל טוב מעניין , פרספרטיבה על עולם חדש מןצף במים , מדגיש את הזיכרון ותעתועיו , מותח במידה לא מפיל מהכיסא ועדיין שונה מעניין וחשוב לצפייה מומלץ בהסתייגות
שם: dtגיל: 60הסרט פשוט מעולה. מסכימה עם הביקורות. הסרט מרתק לכל אורכו, השחקנים נפלאים והדיאלוגים שנונים. יצאתי מהסרט עם המון מחשבות על הזכרונות שלנו, עד כמה אנחנו מוכנים להפרד מהם ומה אנחנו מוכנים לתת כדי לשחזר אותם
שם: ברברהגיל: 68סרט מלאה באקשן ,אלימות, רומנטיקה ואנשים מפוקפקים.