איש ושמו אוטו ביקורת סרט

A Man Called Otto Movie Review

ליטן לשינר על "איש ושמו אוטו":
"הנקס גורם לסרט לזרוח ולהפוך לקסום ואופטימי"

סרט ארכיון שתף/י

משחק טום הנקס, מיילס טלר, ג'ניפר קונלי, ג'ון האם, אד האריס במאי/ת מארק פורסטר

דרמה

ביקורת סרט לאיש ושמו אוטו מאת ליטן לשינר | כתבת קולנוע, טלוויזיה ורכילות

ציון המבקר

"קיטש ממכר"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

8.9/10

היכן תצפו?

בקולנוע

69.8% בבית

26.7% לא אצפה

3.5%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

נראה כי לאחרונה על מסכי הקולנוע מככבות דמויות של אלמנים נרגנים שאיבדו כל חשק לחיים, עד שמגיע היום שבו אדם חדש ואופטימי נכנס לחייהם עם נחישות מוגזמת לגרום לזקן להמשיך הלאה. אבל גם כשמדובר בסיפור ששמענו כבר אלפי פעמים, כולל בסרט המקור השוודי "איש ושמו אובה" שמבוסס על הספר באותו השם, טום הנקס (בסיוע הבן שלו, טרומן הנקס המגלם את אוטו הצעיר) מצליח לגרום ל"איש ושמו אוטו" בבימויו של מארק פורסטר ("קוואנטום של נחמה"), לזרוח ולהפוך לאחד מהסרטים הקסומים יותר שנוכל לצפות בהם בימים אלה.כשאוטו, איש מריר ומבוגר, מגיע למסקנה שאין יותר כל טעם לחיים הוא מחליט שהגיע הזמן לזרז את הקץ או כפי שהוא רואה לזה "זירוז הגאולה" ולהתאבד; אבל מהר מאוד אוטו יגלה שגם כאן הדברים לא יעבדו בדיוק כפי שהוא רוצה. לבית ממול עוברת משפחה מסבירת פנים שהגיעה ממקסיקו ולא מפסיקה לבקש עזרה מאוטו ולהפריע לביצוע הפעולות האובדניות שלו. הוא עוזר לשכנים חסרי האונים, אבל שלא תחשבו חלילה שמדובר במחוות של רצון טוב; הבחור הרגזן פועל ממניעים של תחושת עילוי ורצון לשמור על הסדר.

כולנו מכירים את הנקס בתור האדם המקסים שהוא גילם במשך כל העשורים האחרונים, אבל דווקא נראה שהשנה הוא החליט לעשות פנייה מפתיעה לחלוטין שלא מתיישבת עם התדמית המתקתקה שיצר לעצמו. זה התחיל בדמות המנהל הנכלולי של אלביס וכעת תפקיד של אדם זקן ששונא את הכל. זו דמות שבקלות יכלה להפוך לבלתי נסבלת, כמו כל שאר הדמויות בז'אנר, אבל דווקא הניגודיות בבחירה שלא תמיד מתיישבת נכון, עוזרת לנו לרחם ולפתח אמפתיה לדמותו של הנקס ולסיפור החיים קורע הלב שלה, כי הרי מי מסוגל לשנוא את טום הנקס? זו בחירה מחושבת שעושה את העבודה שלה בצורה מיטבית על הקהל. אם כי בעוד שבגרסה השוודית נראה שרולף לאסגורד מחליק באופן טבעי לתוך נעליו של אובה, לא בטוח שפרדריק בקמן היה מת על מה שהאמריקאים עשו לספר שלו.במהלך הסרט אוטו מנסה להתאבד עוד מספר פעמים, כשכל אחת מהן נקטעת בגלל הרצון שלו לשמור על כללי השכונה ועל הסדר. הוא מונע מצדק ורבים יחשיבו אותו לטרחן, אבל מי שמכיר מקרוב את הנושא יוכל בקלות לזהות שדמותו בגרסה הנוכחית נמצאת על הספקטרום. זו תמונה שמתבהרת ככל שחוזרים אחורה בפלאשבקים של אוטו, שמרגישים קצת כמו תיקון לסיפור האהבה שבאמת הגיע לנו ב"פורסט גאמפ". אוטו הצעיר, שמגולם על ידי בנו של הנקס, נכנס למערכת יחסים עם סוניה היפהפייה (רייצ'ל קלר) שלא מוותרת עליו באף שלב ותמיד גורמת לו להרגיש הכי אהוב שיש. זו אמנם מערכת יחסים קלאסית, אבל קשה להישאר אדישים אליה או לסוף הטראגי שלה. בניגוד לסרט השוודי בו מוצגים הרבה חלקים מאירועים עם אביו מילדותו, ב"איש ושמו אוטו" אותם האירועים מוזכרים במשפט בודד.

בהמשך כצפוי אוטו ילמד להתרגל לשכניו החדשים שימיסו את חומת הקרח שסביב ליבו - האישה ההיספנית (מריאנה טריביניו) שמלאה בשמחת חיים, בעלה אותו הוא מכנה לרוב "אידיוט" ושתי הילדות הקטנות שלהם. הוא גם יאלץ לשתף פעולה עם אויבו הגדול שבעבר היה חברו הטוב ביותר כדי למנוע מחברת נדל"ן להשתלט על השכונה ולסלק משם את התושבים. ניכר שבתהליך להתאים את "איש ושמו אובה" לאמריקאים, לתסריטאי דיוויד מגי ("חיי פיי") לא נותרה ברירה אלא להוסיף כל טיפת קיטש ורגש שהוא רק יכל למצוא מה שהופך את הסרט להרבה פחות אנושי אבל יותר אופטימי וחביב לכל המשפחה. אם נשווה למקור, כיאה לקולנוע סקנדינבי ניתקל בהרבה פחות נצנצים וקשתות בענן. החלום האמריקאי, שכונה קטנה, אופטימיות ורצון לשכנות טובה אלו דברים שנוכל למצוא רק בסרטים מהסוג הזה, ממש לא במציאות."איש ושמו אוטו" הופך בקלות לסרט לכל המשפחה או אחד כזה שיכבוש את הקופות של "שלישי בשלייקס". יש בו שיח על ערכים ועל סולידריות ואפילו בצורה פרוגרסיבית יחסית לסרט שכזה, מהלך מבורך במיוחד. למשל הסצנה בה אוטו, שמכיר את התחושה של להיות חריג, מתיידד עם תלמיד טרנסג'נדר. אבל בזמן שבתחום אחד אוטו מתקדם יותר, דווקא בתחום מוצאם של השכנים ממקסיקו הוא עדיין גזען אבל לאט, לאט הוא גם משתנה. ואין מה לעשות השחקנית המקסיקנית, מריאנה טרביניו עם שפע הסטריאוטיפים שהיא מביאה איתה למסך, פשוט קורעת מצחוק.למרות הקיטש שנוטף מכל פינה, הסרט מהנה, שובה לב ומשעשע במיוחד. בימים בהם נראה כי הממשלה מנסה לכבות את האור, אין ספק שהסרט החדש של הנקס הוא קרן אור שתגרום לנו לקוות שאולי האחווה והשכנות הטובה תנצח או לפחות תספק לנו אסקפיזם נהדר ומרומם למשך כמעט שעתיים.

ליטן לשינר | כתבת קולנוע, טלוויזיה ורכילות

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י