נדיר למצוא בבתי הקולנוע סרטי אנימציה משפחתיים המסוגלים להצית את הדמיון. סרטי אנימציה שבאמת מסוגלים לספר סיפור מרגש ומשמעותי, וגם להפוך אותו לחוויה קולנועית חזותית מרהיבת עין. "רוז הרובוטית" מצליח לעשות מה שהמון סרטים אחרים לא מצליחים - ליצור סיפור מנחם, מלא תקווה ומחמם לב. סרט קולנוע שמצליח לפתוח את הלב ולהעניק לצפייה משמעות שהיא הרבה יותר מעבר לצפייה בסרט קולנוע מבדר.הבמאי/תסריטאי כריס סנדרס מגיע עם רזומה עשיר במיוחד. מי שהתחיל את הקריירה שלו בצוות המאיירים והמעצבים של "היפה והחיה", "מלך האריות" ו"מולאן", הפך לבמאי של הלהיט "לילו וסטיץ'". מאז הוא ביים את "הדרקון הראשון שלי" ו"הקרודים", שהיו ללהיטים גדולים וזכו לסרטי המשך. שלושת הסרטים הללו גם היו מועמדים לפרס האוסקר לסרט האנימציה הטוב ביותר. סרטו האחרון, "קול קדומים", מבוסס על ספרו של ג'ק לונדון וגם הוא התרחש בטבע הפראי. הסרט הפגיש בין הריסון פורד וכלב מזחלות בטבע הפראי של אלסקה. "קול קדומים" היה ניסיונו הראשון של סנדרס לשלב בין שחקנים בשר ודם לאנימציה והתוצאה הייתה מרגשת והצליחה לשחזר בהצלחה את סרטי האדם מול הטבע כמו "פנג הלבן", "נאטי גאן" ודומיהם.
פרסומת
סרטו החדש "רוז הרובוטית" הוא שילוב של יצירותיו הקודמות. יצור שצריך להתרגל לעולם חדש כמו ב"לילו וסטיץ'", הוא מתרחש בטבע פראי וראשוני כמו ב"קרודים" ו"קול קדומים" ויש כאן גם אימוץ של מין אחד במין אחר והפיכה לתא משפחתי לא קונבנציונלי כמו "הדרקון הראשון שלי". על אף שהסרט צועק בקולי קולות "גם אנחנו גדלנו על 'אי.טי"', כמו כל סרטיו של סנדרס גם כאן יש תחושה של יצירה מקורית וייחודית העומדת בפני עצמה לחלוטין גם כשהיא נשענת על היסטוריה קולנועית ארוכה שנים של סרטים דומים. למען האמת, "רוז הרובוטית" מזכיר במובן מסוים סרט אנימציה צרפתי שהוקרן בפסטיבל ירושלים בשם "עם הזרם" המתאר התמודדות של חיות במציאות דיסטופית, ואכן במהלך הסרט צפויה לקהל הפתעה.
הגיבורה של הסרט היא הרובוט ROZZUM 7134, המדובבת על ידי זוכת האוסקר לופיטה ניונגו ("מקום שקט: היום ראשון", "12 שנים של עבדות"), אנדרואיד שיש לו משימה אחת: לרצות את המעביד שלו, אך התרסק על אי בודד באמצע שום מקום. רוז, כפי שהיא מכונה בסופו של דבר, נאלצת להתמודד עם טבע פראי שהיא לא תוכנתה להתמודד איתו. היא תקועה בסביבה לא לה והיא חייבת ללמוד את שפת בעלי החיים. הטבע סביבה נראה כמו איור במשיכות מכחול בצבעי מים שמייצר מרקם רך וחלומי לעולם הטבע הפראי. רוז לעומת זאת נראית כמו דג מחוץ למים, סוג של דמות פיקסאר ההולכת ומשתנה לאורך הסרט, עד שבסוף היא יותר דומה לסביבה הפראית מאשר למקום ממנו היא הגיעה.
רוז, אבודה בעולם הטבע הפראי, מנסה למצוא מזור לבעלי החיים השונים ומקווה שאחת או אחד מהם הוא הבעלים שלה. היא מציעה להם סיוע כמו עבודות בית וגינון. אבל גם אחרי שהיא למדה את התנועות שלהם ואת השפות שלהם היא עדיין נטע זר לחלוטין וכך כל החיות, מהגדולות ועד הקטנות, אינן זקוקות לעזרתה. מי שכן זקוק לעזרתה של רוז הוא אווז שזה עתה נולד ונצמד אליה.היא מוצאת את עצמה מגנה עליו מפני שועל ערמומי בשם פינק (פדרו פסקל, "מנדלוריאן"), מגדלת את האווז ואף מוצאת בפינק שותף למשפחה הממש לא קונבנציונלית והמנודה באי. האווז יגדל וייקרא ברייטביל (קיט קונור הזכור מהסדרה "עוצר נשימה"). הוא יהפוך לאווז מוזר שלא יכול לעוף או לשחות ובמקום זאת הולך ומדבר כמו רובוט. רוז הרובוטית ופינק יהיו חייבים ללמד את ברייטביל לשחות ולעוף. הוא חייב להצטרף לבני מינו ולנדוד כי הוא פשוט לא ישרוד את החורף הקשוח באי. לראשונה רוז חשה תחושות של אימהות, תחושות שהיא לא תוכנתה אי פעם להרגיש."רוז הרובוטית" הוא סרט יפה על כמיהה לאהבה, על חוסר התאמה חברתית, מציאת עצמך, על גדילה של הנפש ופיתוח הרגש ועל הדרכים שלנו לבטא את כל אלו. קולה החם והאוהב של לופיטה ניונגו מצליח להעביר את כל התחושות והרגשות הללו באופן מאופק, מרגש ולעיתים קורע לב. על אף שזכתה כבר באוסקר והשתתפה בכמה להיטים שוברי קופות, ניונגו לא הפכה עדיין לכוכבת קולנוע. היא שחקנית אופי טובה, וכאן היא מצליחה בעזרת קולה להעביר בצורה אמינה ואנושית את השינויים שרוז עוברת מרובוט שתוכנת למטרה מסוימת לרובוט שהוא הרבה יותר מכך, עם לב חי ופועם. עם שילוב מושלם בין תסריט נפלא, דיבוב מוצלח, ויזואליה כובשת ומרהיבה, התוצאה היא סרט משפחתי מחמם לב וחוויית צפייה קולנועית מפתיעה באיכותה שיוצאת מאולפן גדול בהוליווד.
סרט אנושי מקסים. מרגש, יש קצב טוב לעלילה, מסקרן את הילדים והגדולים. סוחף לצפות ולהבין ואפילו בכינו. ממליצה מכל הלב והמחשבה.
שם:מאיהגיל:3723/11/2024 14:21:46
9/10
מקסים, נוגע ללב, חכם ומקורי. לא שטנץ'' סרטי הילדים הממוסחרים. אחד מסרטי הילדים שיותר אהבנו ב 2024.
שם:רועיגיל:3319/11/2024 17:29:12
9/10
סרט מקסים ונוגע ללב לכל המשפחה. דרימוורקס הוכיחו שלא רק לפיקסאר יש את הכישרון בכל הנוגע לסרטי אנימציה, והביאו סרט עם וויזואליות, דיבוב ועלילה נפלאים שבעיניי מציבים אותו כסרט האנימציה הטוב ביותר שיצא בשנים האחרונות. ראוי לאוסקר.