יופי מסוכן ביקורת סרט

קולנוע חסר מעצורים, מטורף, יצירה שכל כולה אקסטזה, זהו סרטה החדש של הקולנוענית קוראלי פארז'ה ("נקמה"), שבארץ הוחלט לקרוא לו משום מה "יופי מסוכן" במקום התרגום המדויק - "החומר". הסרט לא עוצר בשום תמרור עצור, הוא הולך לדרוס את הקהל, לפוצץ את כל מה שאנחנו מכירים בתת-ז'אנר סרטי Body Horror מסרטים כמו "מצבים משתנים" של קן ראסל, "הדבר" של ג'ון קרפנטר, וכמעט כל סרט של דיוויד קרוננברג, אבל עם חוש הומור פרוע ונטול רסן של ג'ון ווטרס. פארז'ה לא יצרה סתם סרט אימה. הסרט שלה מיועד לקהל הרבה יותר בוגר, מהסוג שלא מורגל לצפות בסרטי אימה. זהו סרט בעל מסר חתרני פמיניסטי שרק במאית שמגיעה מחוץ לתעשייה ההוליוודית תהיה אמיצה מספיק כדי ליצור אותו. פארז'ה עוסקת בסטנדרטים ההוליוודיים של היופי. האכזריות הנפשית והגופנית של תעשיית הבידור האמריקאית שנכפתה על נשים הפועלות בתוך התעשייה וגם על מאות מיליוני הצרכניות שלה ברחבי העולם.התוצאה היא קלאסיקה קולנועית מיידית. סוג של "שישי הפוך" פוגש את "הכל אודות איב", פוגש את סאטירת הבובות המדממת של פיטר ג'קסון "Meet the Feebles". האם זה נשמע הגיוני? הסרט הזה מצליח לעשות את הלא ייאמן: לקחת את כל הטוב הקולנועי הזה, הכל כך שונה אחד מהשני, וליצוק את המרכיבים יחד בתוך עלילה מופרכת ומופרעת כדי ליצור יצירה מקורית לחלוטין. האסתטיקה של "יופי מסוכן" היא סטרילית וקפדנית. לפעמים הקומפוזיציות, כמו המסדרון באולפן, מזכירות את העולם הקולנועי של ווס אנדרסון. לעומת הניקיון הקיצוני של האולפנים והדירה הנפשות הפועלות בהן רקובות מהיסוד. כאשר הנפש כל כך רקובה גם הגוף מתחיל להשתנות באופן גרוטסקי. הבחירות הויזואליות של הסרט הן מהחכמות שנראו על הבד מזה זמן רב והן בהחלט חלק מהחוויה הקולנועית ש"יופי מסוכן" מספק לקהל הצופים שלו. אבל הסרט הזה לא היה עובד ללא הופעת קאמבק מסעירה במיוחד לכוכבת אמצע האייטיז ותחילת הניינטיז, דמי מור בת ה-62. היא מגלמת את אליזבת ספרקל, שחקנית זוכת אוסקר שמיתגה את עצמה מחדש כגורו כושר, סוג של ג'יין פונדה של קלטות הווידאו של פעם. אנחנו פוגשים אותה לראשונה ביום שהיא מציינת את יום הולדתה ה-50. הארווי, ראש האולפן המבוגר והחרמן, סוג של שוביניסט מיושן ואגרסיבי בגילומו המבריק של דניס קוויד, מפטר אותה. כאשר היא נוהגת לדירתה המרשימה, דעתה מוסחת כשהיא מבחינה בפרסומת שלה מוסרת משלט חוצות, מה שמוביל לתאונת דרכים ולמפגש עם אח צעיר ויפה מראה בבית חולים. הוא מגניב לידיה כרטיס ביקור מסתורי. סוג של הזמנה להשתמש בחומר ניסיוני. החומר הזה יאפשר לה לשכפל את עצמה הצעירה.החומר הזה יוצר בתוך גופה של אליזבת מישהי אחרת, חדשה, הקוראת לעצמה סו, היא הרבה יותר צעירה, יותר יפה, יותר מושלמת. סוג של נסיכת דיסני אבל על סמים ממריצים. יש רק כלל אחד שהן חייבות לעמוד בו. שבוע אחד לאליזבת, שבוע אחד לסו. הן חייבות לשמור על התזמון, לכבד אחת את השנייה, לכבד את האיזון. הן חייבות כל שבוע להתחלף, אחרת הן יפגעו אחת לשנייה בבריאות. האם הן מסוגלות לזה? האם הצעירה מסוגלת לכבד את המבוגרת? האם המבוגרת מסוגלת לוותר על הצורך הנואש שתהיה לה כפילה צעירה כדי לשמר את המראה הצעיר שלה? כפי שלמדנו במאות סרטים אחרים - הכל הולך להסתבך. לעומת אותם מאות סרטים אחרים - כזאת הסתבכות אתם לא ראיתם אף פעם על גבי המסך הגדול בבתי הקולנוע בישראל. הבחירה המעניינת והנועזת במיוחד של פארז'ה היא שהיא לא מפנה את הזעם של הסרט כלפי הגברים. הם מוצגים כמגוחכים וסוג של קריקטורות קיצוניות. הגברים הם הדבר הכי שולי בסרט הזה. פארז'ה פונה אל הנשים בקהל, אל הגיבורות שלו שהן מראה לאותן נשים (וגם גברים) שכל כך עסוקות במראה שלהן ונכנעו לתכתיבים שהן מקבלות ממנהלים של אולפנים, משרדי פרסום ועוד. הן מוכנות לעשות הכל, אבל ממש הכל, כדי לתחזק את התהילה שלהן. כמו הכוכבים בשדרת הכוכבים, שהולכים ונסדקים עם השנים והאנשים שחולפים במדרכה שכחו מי הם האנשים שהשמות שלהם מופיעים בשדרה, כך גם הגיל מראה את אותותיו ואי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה או לשנות את המציאות. אנשים חיים, מזדקנים, קמלים ובסוף מתים.הליהוק של דמי מור, שחקנית קולנוע שכוכבה דעך אבל פעם הייתה השחקנית המצליחה בהוליווד ("רוח רפאים", "בחורים טובים", "הצעה מגונה") - מבריק. צריך אומץ רב לגלם את דמותה של אליזבת. מור עומדת במשימה במלואה. היא אף פעם לא לקחה סיכון כזה בעבר. מול המצלמה היא מלאת חיוכים תוך כדי צילום אימון כושר, אבל ברגע שהמצלמה מפסיקה לצלם פניה משתנות לחלוטין. קשיחות והמון עוצמה צצות, אבל מאחוריהן יש פגיעות. אלו האיכויות שהיא מספקת לדמות של אליזבת. אישה חזקה שעברה המון בחייה, אבל האגו שלה מתפורר והיא מרגישה שגם הגוף שלה הוא לא מה שהיא הייתה רוצה שיהיה. מולה ניצבת אחת הכוכבות העולות של הוליווד, מרגרט קוואלי, הבוררת את תפקידיה ובוחרת פרויקטים קולנועיים לא שגרתיים כמו שיתופי פעולה נועזים עם יורגוס לנתימוס, קלייר דני והשתתפות ב"היו זמנים בהוליווד" של טרנטינו בסצנת כפות הרגליים שעוררה המון רעש. היא גם הופיעה בסדרות איכותיות כמו "עוזרת בית" ו"הנותרים" של רשת HBO. התוצאה היא מאבק דורי בין הצעירה הגומעת בחדווה וללא טיפה של חרטה את שאריות המיץ והחיים מגופה של הכוכבת המזדקנת שהיא בקעה מתוכה לבין אותה כוכבת עבר.המקומות שהמערכה האחרונה והמטורפת לחלוטין של הסרט לוקחת את שתי הגיבורות שלו ישאירו את הלסת של הקהל על הרצפה, אם הקהל בכלל יישאר באולם הקולנוע עד לאותה מערכה קיצונית, כי גם מה שמתחולל לפני כן הוא לא בדיוק נופת צופים. יחסית לסרט השייך לז'אנר האימה מדובר בסרט ארוך, 140 דקות, על אף שאין בו הרבה דיבורים או לוקיישנים. "יופי מסוכן" הוא אפוס קולנועי בלי גלדיאטורים ובלי מכשפות ירוקות. הוא הפורמולה 1 של סרטי הקולנוע. הוא יצחיק אתכם, יזעזע אתכם, יצלק את הנפש שלכם, הוא יסחוף אתכם לתוך מירוץ שאין בו שנייה אחת של הפסקה בשביל נשימה. הוא יעורר בכם סלידה, אבל אתם גם לא תפסיקו לחשוב עליו. הוא קולנוע מלא תעוזה, של קולנוענית הבטוחה בעצמה לחלוטין ויש בו את האיפור והאפקטים הטובים ביותר של השנה בלי שנשפכו עליהם מאות מיליוני דולרים. קחו את החומר הזה היישר לתוך הווריד שלכם, קחו את הסיכון. אולי אתם עוד תתמכרו ל"יופי מסוכן". הסרט מקבל 5 כוכבים. למפיצים מגיע 0 על השם של הסרט בעברית.

הקוף The Monkey חדש 2025

חברה מושלמת Companion 2025

מעבר לגיהנום Pandemonium 2025

איש זאב Wolf Man 2025

נוספרטו Nosferatu 2025

פחד אלוהים Heretic 2024

יופי מסוכן The Substance 2024

רצח ממבט ראשון Strange Darling 2024

צאי מזה Blink Twice 2024

הנוסע השמיני: רומולוס Alien Romulus 2024