האם אולפני דיסני התחילו לחזור אל השורשים? נחיה ונראה. אחרי סרטם הלפני האחרון, "אחי, הדוב" שלא היו לי הרבה מחמאות לחלק לו, מגיע סרט מצויר חדש. הפעם, לשם שינוי, המטרה היתה ליצור בכיף ולא להתחיל להכביד על הקהל הצעיר בכל מיני מסרים ואידיאולוגיות משומשות. בכלל, אחרי "אחי, הדוב" נראה כי סרטי דיסני מחסלים בני משפחה בסדרתיות כי הם פשוט חושבים שזה מרגש את הקהל ולא מתוך צורך תסריטאי אמיתי.בסרטם החדש "מרד החיות" לא מחסלים אף אחד בתחילת הסרט. מדובר בקומדיית הרפתקאות, מוסיקלית, קצבית ושובבה. העלילה מתרחשת במערב הפרוע, בחווה עליזה של אלמנה קשישה וטובת לב. החווה עומדת לפשוט את הרגל ומועמדת למכירה פומבית. הקשישה במצוקה אבל לפרות בחווה יש רעיון פשוט גאוני: הם ילכדו גנב ידוע לשמצה ויגבו את הפרס הכספי שהוצב על ראשו.
פרסומת
לפני שהפרות יצליחו לתפוס הגנב המרושע, הן חייבות ללמוד להסתדר אחת עם השנייה. הפרה בעלת הכובע שמנהלת את העניינים בחווה ביד רמה היא גברת קאלווי האצילית. גרייס היא פרה צעירה ונאיבית נטולת כל כשרון מוסיקלי. הפרה החדשה בחווה היא מגי, פרת ירידים שזכתה שלוש שנים ברציפות בתחרות "עטין הזהב". האם שלושת הפרות יצליחו לעמוד במשימה ?את שלושת הפרות מדבבות בגרסה האנגלית שחקניות נפלאות ג'ודי דנץ, רוזאן בר וג'ניפר טילי. את באק, הסוס השחצן של השריף, מדבב קובה גודינג ג'וניור ואת הגנב המרושע מדבב רנדי קוויד. בהופעת אורח משעשעת אפשר למצוא גם את סטיב בושמי.
"מרד החיות" אינה יצירה גדולה אבל היא גם לא מתיימרת להיות כזו. זו הפעם הראשונה שאני צופה בסרט של דיסני המיועד לקולנוע ורואים שהמטרה של היוצרים היתה לגרום לעצמם הנאה, מה שמן הסתם יגרום לקהל הצופים הנאה כפולה ומכופלת. גם מוסיקת האוסקרים המעצבנת של פיל קולינס וחבריו הבריטים המזדקנים, (סטינג, אלטון ג'ון ושאר הנודניקים), נעדרת לשם שינוי. במקום זאת הקטעים המוסיקלים צומצמו למינימום ותמצאו המון מוסיקת קאנטרי קופצנית ומגניבה תוצרת אלאן מנקין ("בת הים הקטנה, אלאדין" ועוד)."מרד החיות" הוא כיף של סרט וזאת המעלה המרכזית שלו. בהחלט שווה לנסות.