וורנר הרצוג שהתחיל את הקריירה הקולנועית שלו בשנות השבעים לצדם של פסבינדר וונדרס, נחשב לאחד היוצרים המובילים בגל החדש הגרמני. לפני שני עשורים בערך נטש את אירופה ועבר להתגורר בלוס אנג'לס. הבמאי שאוהב לצלם בלוקיישנים מסוכנים כמו הרי געש העומדים להתפרץ, איים בודדים, רפסודות עמוסות קופים, נהרות גועשים ולעמיד את שחקניו ואנשי הצוות שלו במשימות בלתי אפשריות, חוזר להתעסק עם קולנוע עלילתי אחרי תקופה שיצר אך ורק קולנוע תיעודי.בסרטו החדש "לשרוד עד החופש" הוא מצליח לאכזב בגדול. אם פעם היה מדובר במגלומן נועז וחדשן, בסרטו "לשרוד עד החופש" תמצאו הופעות קולנועיות מרשימות של צוות שחקנים מיומן וגם כמה ויאטנמים מטורפים אך הסרט עצמו מיושן ושבלוני עד כדי כאב. כמה כואב לכתוב על וורנר שכנראה רצוי לו להתעסק עם קולנוע תיעודי ולהתרחק מעלילתי כי "לשרוד עד החופש" הוא פשוט סרט מיותר ברזומה שלו.
פרסומת
"לשרוד עד החופש" מבוסס על סרטו התיעודי של הרצוג, "דיטר הקטן רוצה לעוף" (Little Dieter Needs to Fly) מ-1997. דיטר הילד חלם להיות טייס מהיום שראה את המפציצים האמריקאים מחריבים את ביתו בגרמניה בזמן מלחמת העולם השנייה. הוא ידע שהמקום היחיד שיוכל להגשים את חלומו ולהיות טייס קרב הוא בצבא האמריקאי ולכן היגר לאמריקה ושם חלומו התגשם. אבל לכול חלום יש מחיר, ובמהלך משימת ההפצצה הראשונה שלו בלאוס, מטוסו מתרסק והוא נופל בשבי הוייטקונג, הוא מצליח לברוח, לשרוד את הג'ונגלים ולהינצל.כול מי שצפה בסרט מלחמה שבו הגיבור נפל בשבי כבר צפה ב"לשרוד עד החופש". הרצוג למרבה האכזבה מייצר סרט סטנדרטי ומאכזב. נראה כאילו שהפיכת סיפורו של דיטר לסרט עלילתי היתה יכולה להיות הרבה יותר מעניינת אם להרצוג היה באמת משהו מעניין לספר לקהל הצופים. נכון שישנם רגעים מותחים והסרט עצמו לא משעמם, אבל הוא לא מסעיר או סוחף. יהיו כאלה גם שיטענו שזה זמן רב שלא הוצגו על מסך הקולנוע ויאטנמים באור שלילי כול כך. הייצוג שלהם בסרט הוא כפסיכופטים בורים ואכזריים. פוליטקלי קורקט זה לא והרצוג אף פעם לא היה יוצר המשתייך לזרם המרכזי ובעבר סרטים שונים שלו הואשמו בגזענות כלפי הילידים בדרום אמריקה.
כמו כמעט כול סרטיו גם בסרט זה הרצוג מתאר בפרוטרוט את המאבק של האדם בטבע, דרך סיפורו של דיטר שהולך לאיבוד בג'ונגלים האיומים של וייטנאם. דיטר נאבק לא לאבד את שפיותו מול איתני הטבע והגורל האכזרי. הוא שורד בכול מחיר. כריסטיאן בייל המופלא מגלם את דיטר באופן טוטאלי כולל אכילת חרקים והרזייה קיצונית (ככה זה שאוכלים רק אורז וחרקים). צוות השחקנים כולל גם את סטיבן זאן (בדרך כלל קומיקאי) בתפקיד דרמטי מרשים ביותר וג'רמי דייויס (בדרך כלל נודניק) גם הפעם הוא נודניק מעצבן."לשרוד עד החופש" מיועד בעיקר לצעירים שלא גדלו על סרטי וייטנאם, מלחמת העולם השנייה וסרטי נפילה בשבי שהיו פופולאריים בשנות השבעים והשמונים. נקווה שבסרטו העלילתי הבא יהיה לו מה לחדש. בכול מקרה הרצוג בן ה-65 לא ישב על התחת והספיק לצלם מיד אחרי "לשרוד עד החופש" סרט תיעודי נוסף, הפעם באנטארקטיקה, בו הוא מתעד את החיים של האנשים שעובדים שם. הזכרתי כבר את התמה החוזרת בסרטיו על המאבק של האדם בטבע?
Rescue Dawn
מבוסס על סיפורו האמיתי של דיטר דנגלר שהיה טייס חיל האויר בצבא האמריקאי ובמהלך משימה במלחמת ויאטנם מטוסו מופל מעל לאוס.
עם הגיעו למחנה השבויים הוא פוגש בלוחמים כלואים נוספים ומתחיל לרקום תוכנית בריחה...וואו איזה סרט חזק,נהנתי מכל רגע ורגע,סיפור אנושי על אדם שגילה בעצמו תעצומות נפש בתנאים בלתי-אפשריים,כריסטיאן בייל במשחק מעולה,סרט פשוט גדול וסיפור הישרדות ענק.
שם:באזגיל:1825/11/2007 16:53:23
7/10
הסוף באמת לא מתאים (לדעתי)אבל סרט מותח ושווה צפיה
שם:יוני פולקובסקיגיל:3215/11/2007 08:12:49
7/10
סרט מעולה.
משחק אמין, נופים ועלילה מותחת.
לא משעמם לרגעץ