Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: חלקה משפחתית

אחרי שנים של צפייה במוצרי תרבות אמריקאים אנחנו כבר יודעים בוודאות שברגע שרעיון חדש או נוסחה מקורית זוכה להצלחה, יקומו לה מייד עשרות חיקויים שינסו לרכב על גל ההצלחה שלה. "אינסטיקט בסיסי" הביא לגל מותחנים אירוטיים כושלים, "שתיקת הכבשים" הביא לכך שכולם ירצו לעשות סרטים על רוצחים סדרתיים באמצע שנות התשעים, וזה עוד כלום לעומת גל הריאלטי ששטף את המסך בשנים האחרונות. ערוץ YES+ מעלה השבוע את "חלקה משפחתית", סדרה חדשה, שצפייה בה מלווה בתחושה שמישהו מנסה לרכב על גל ההצלחה של "עמוק באדמה" ולשלב את הרעיון שלה עם ההצלחה של סדרות המציאות.

כמו "עמוק באדמה", גם "חלקה משפחתית" מספרת על המתרחש בבית לוויות המנוהל בידי משפחה, משפחת וויסמילר, הגרה גם היא בקליפורניה. אך ההבדל הוא שבניגוד לבני משפחת פישר של "עמוק באדמה", משפחת וויסמילר היא משפחה אמיתית, בה לא כולם יפים והמקרים המטופלים על-ידם נוגעים לחייהם, או מותם, של אנשים אמיתיים. כך אנו נחשפים להצצה מסקרנת אל מאחורי הקלעים של אחד העסקים המשונים והקשים ביותר שיכולים להיות.הדמויות המרכזיות בסדרה הן האב, צ'אק, מתאגרף לשעבר המשמש כמעביר הגופות ואביהן של שלוש הבנות שלמעשה מחזיקות את העסק: מליסה, האחות הבכורה ועוזרת למנהל ההלויות, ריק, בעלה לעתיד; שונה, האמצעית, האחראית על הטיפול הקוסמטי בגופות ואמילי הצעירה והרגישה, מנהלת המשרד שעסקי המוות חדשים לה. בני המשפחה מדברים בגלוי על מערכות היחסים ביניהם ועל היחס שלהם לעבודתם וללקוחותיהם, יחס שנע בין התרגשות והזדהות להומור שחור שמנסה להתרחק ככל האפשר מעיסוק רציני במוות. רגעים אלו, בהם בני המשפחה נמצאים לבדם עם המצלמה, הם הרגעים הטובים של הסדרה ואין ספק שהאותנטיות והעובדה שהמקרים הם אמיתיים מוסיפה מימד שחסר ב" עמוק באדמה" - המצבים הופכים למוחשיים יותר, כשהאבלים והמתים הם לא שחקנים או בובות, אלא אנשים שכל אחד מאתנו יכול בקלות להיות במצבם.

שאלת המציצנות עולה לא אחת במהלך הצפייה בסדרה, שמכניסה אותנו לרגעים הכואבים והאינטימיים ביותר של האנשים המופיעים בה, אך נדמה שבימים בהם כל העולם מצולם לתוכניות טלויזיה השאלה מאבדת מהרלוונטיות שלה ומשאירה לצופה את האפשרות לבחור (בסופו של דבר כל מי שמופיע בסדרה נתן לכך את הסכמתו). בנוסף, אם בעבר התחבטו מבקרים וחוקרים בהבדלים שבין כתבת טלויזיה לסרט תעודי, נדמה שהשאלה כיום צריכה להיות מהם הגבולות שבין סדרת מציאות לסדרה תיעודית. האם "חלקה משפחתית" דומה יותר למשפחת אוסבורן, שמציגה לראווה את חייה (או עושה זאת לכאורה), או שאולי מדובר בסדרת תעודה בעלת ערך ומשמעות על החיים, שעוסקת בנושא רציני יותר משאר סדרות המציאות וחסרת צעירים שטופי הורמונים העסוקים זה עם זה בוילה או אי בודד.

נכון לעכשיו יש לסדרה כ- 13 פרקים, ולמרות שאולי נעים יותר לעקוב אחר בני משפחת פישר המתוסבכים בעצמם, "חלקה משפחתית" מספקת מבט נדיר ומעניין על העסוק במוות,מבט שבהחלט כדאי לנסות ולהצטרף אליו.

ימי חמישי, YES +, 22:25.