שלושה זרים זהים: ביקורת סרט

החל מהקרנתו בפסטיבל סאנדנס (בו זכה בפרס מיוחד של חבר השופטים) היה ברור ש"שלושה זרים זהים" הולך להפוך לתופעה. עם הכנסות מצוינות לסרט תיעודי של 12 מיליון דולר עד כה וביקורות מצוינות, הציפייה לקראתו הייתה גדולה והסרט הצליח אפילו להתעלות מעליה ומעל הפרמיס המצוין שמבטיח שמו והפך לאחד מהסרטים שפשוט לא כדאי לפספס שמוקרנים כעת בסינמטק ת"א.

בובי ספרן, אדי גאלנד ודייוויד קלמן - מגלים בדרך מקרה בגיל 19 שהם שלושה אחים שנולדו כשלישייה זהה, הופרדו בלידתם ונמסרו לאימוץ למשפחות שונות. איש לא סיפר להם או למשפחותיהם המאמצות שיש להם אחים תאומים. עם פגישתם הם הופכים לחברים הטובים ביותר, לסנסציה תקשורתית ואפילו פותחים מסעדה מצליחה ביחד בניו יורק. אלא שאז הסרט תופס תפנית אפלה כשמתגלה הסיבה להפרדה שלהם ושל תאומים נוספים זה מזה ונחשפת קונספירציה שלא הייתה מביישת את מיטב סופרי המתח.

[*]

הבמאי טים וורדל מנווט בהצלחה את הסיפור הלא ייאמן ויוצר איזון מצוין בין חלקו הראשון הקליל והמהנה לבין החלק בו המסע לחשיפת האמת מתחיל וגם סיפוריהם של האחים לאחר ההצלחה הגדולה נחשפים בזה אחר זה. אמנם אין בסרט חידוש צורני כלשהו והוא פורש את הסיפור בראיונות של "ראשים מדברים", אך היקף הסיפור הוא כה מרתק, מלא תפניות ורבדים שהוא יוצר חוויה קולנועית שלא ניתן להתיק את העיניים ממנה.

התוצאה היא אחד הסרטים הדוקומנטריים הטובים של השנים האחרונות, שמצליח לפרום את הסיפור במיומנות ומותיר את הצופה עם שאלות מוסריות ופסיכולוגיות, כשבראשן מה קובע את האופן בו יתפתח הילד – סביבה או גנטיקה? מדהים כי סיפור בהיקף גודל כזה הגיע רק עתה למסכים וכמעט מתבקש שהוא יהפוך גם לסרט עלילתי בעתיד. הסרט אינו פותר את כל השאלות שעולות בו, ובחלק מהמקרים רב הנסתר על הגלוי, כך שנדמה שעוד נשמע בעתיד על ההשלכות של הפרשה הנחשפת מאחורי הסיבה להפרדת שלושת האחים הזהים.

הסרט "שלושה זרים זהים" יוקרן בסינמטק תל אביב בתאריכים 9,10,17,23,24 בנובמבר במסגרת קולנוע "דוקאביב".